-"כן זה אייפשרי."
אמרה יעל כהן במבטא אמריקאי כבד.
אם תרצה , אני אפילו אסיע אותך לשם בעצמי.
חייכתי אליה , וסירבתי בנימוס...
אחרי הכל , איזה מין בן אדם אהיה אם אסכים.
(-ולעצמי חשבתי , הגם רצחת וגם ירשת?..)
אבל אם תקפיצי אותי לתחנת האוטובוס הקרובה אודה לך מקרב לב
,אמרתי, ועשיתי לה פרצוף מסכן.
היא הנהנה בראשה החבוש, והתנדנדה בצורה מעוררת חמלה אל עבר
המכונית.
------------------------------------------------------------------------------------------
כאשר נסענו במכונית היה שיר של דורון מזר ברדיו.
זה כלכך הזכיר לי את ימי התום שלי ושל אמה של יעל.
הימים של האופק האין סופי, הלילה ההוא בצריף של התנועה,
המפגש החפוז , הליקוק הרטוב , איך שלא הצלחתי להתאפק
(-ובסתר ליבי גם לא רציתי).
לאחר אותו המפגש עזבתי את הישוב.
את אמה של יעל מאז ועד לפני חודשיים לא ראיתי שוב.
מאז הסיפור הסתבך.
------------------------------------------------------------------------------------------
-"אל תשאל את מי ראיתי"...
אמר לי מאור בטלפון , ולפני שהספקתי לשאול הקדים וענה:
הגר כורש!!!
------------------------------------------------------------------------------------------
אני חושב שאני אבא.
מאור התחיל לצחוק כמו משוגע ואמר לי שאני חייב להפסיק עם ההרגל
הישן שלי ( כן , מאז התנועה לא הפסקתי אותו)
סיפרתי לו שמאז אותה שיחה בה סיפר לי שהגר כורש עברה לגור
בבניין סמוך איליו ,אני לא מוצא מנוחה.
מאור ניסה להסביר לי , שהיא נשואה לאיזה בחור אמריקאי יהודי
ושיש להם 2 ילדים ,בן ובת וש.........
-תקשיב!! -קטעתי אותו.
אתה לא מבין.
אני עקבתי אחריה בחודשיים האחרונים.
------------------------------------------------------------------------------------------
הנה היא יוצאת מהמכונית ונכנסת לסופר.
אני אמתין לה שתצא החוצה ואז אציג את עצמי.
(-בינתיים קראתי עיתון.)
רכב אדום חנה ממולי וחסם את זוית הראיה שלי.
החלטתי להזיז את האוטו לזוית אחרת...
אוי שיט!
איך שיעלי יצאה מהסופר וחצתה את הכביש.... היא נפלה מהפגיעה של
הפגוש שלי לצד הכביש....
-אני מהפאניקה לחצתי על הגז במקום על הבלמים ונכנסתי בעוצמה
במכולת אשפה ירוקה שעמדה בצד הכביש.
------------------------------------------------------------------------------------------
"אדון אתה בטוח שאתה בסדר"?
שאל אותי הפראמדיק לאחר שסיים לבדוק אותי , ואני הנהנתי בראשי
לאות הסכמה.
-תודה לאל שעשיתי לעצמי הרגל , וחגרתי חגורה....
"הגברת מסרבת להתפנות לבית החולים , ביצעתי לה חבישה במקום"
-דיווח הפראמדיק בקשר , הוא הוסיף ומלמל כל מיני קישקושים
אחרים ..... אך אני כבר הבטתי בה , והיא כישפה אותי לחלוטין.
-----------------------------------------------------------------------------------------
"איים כלכך מצטערת , הכל באשמתצי - אני כלכך קלולס, אני אשלם
לך כמה נזק שנגרם ,אני אקח אותך לבית שלך ,אני אעשה כל מה
שצריך!"
-----------------------------------------------------------------------------------------
אני רעב.
-אני מאושר.
כשאני מאושר אני רעב.
תגידי? שאלתי את יעל..............
------------------------------------------------------------------------------------------ |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.