סיון אמרה שאני מוזרה,
"אני? מוזרה?"
אני? מוזרה? איך גילית? מי סיפר לך שאני מרגישה מוזרה לפעמים,
מנוכרת,
לא חלק מכם, שונה. בעיקר שונה.
אני? מוזרה? תמיד,
או שאולי אתם המוזרים. איך אנשים יכולים בלי לקרוא כל יום
פרק, או לא לראות מישהו עם גוף טוב ולהעריץ אותו לרגע, איך
אנשים יכולים בלי להיכנס לחנויות מוזרות ולמצוא בהם מה שהם
רוצים, לעשות סיקרי שוק, לחקור, לקרוא ספר שעות בחנות ובסוף
לקחת אותו מהספרייה. איך אנשים יכולים בלי להיכנס לסופר וסתם
להסתכל על חידושים, סתם להיות בסופר פארם ולהיות שעה מול צבעי
השיער, ולחשוב מה היית רוצה לעשות אם רק היו מרשים לי.
אני? מוזרה?
אני לא מבינה אנשים שרואים טלוויזיה כל היום, או משחקים במחשב
כל היום, אנשים ששונאים חנויות בגדים כי הדוגמניות שם רזות,
ואנשים שמעדיפים לבלות את היום בין חיות צבעוניות ומעצבנות.
אני? מוזרה? אם להיות בסדר זה לעשות את מה שאתם עושים אז
תמיד, אני אהיה מוזרה תמיד.
אני מוזרה, כי אני קוראת מחזות בשביל להיות אחת הדמויות, אני
מוזרה כי אני כותבת סיפורים בקצב שלעולם לא תצליחו להדביק,
אני מוזרה כי אני מתעניינת בדברים שמעודכם לא ידעתם שקיימים,
ותודו, גם לא רציתם לדעת. אני מוזרה כי כבר בכיתה ו' ידעתי
שאני אהיה ביולוגית שטח, ואני מוזרה כי בכיתה ג' ראיתי את כל
התוכניות בנשיונל הג'אוגרפיק. אני מוזרה כי אני אוהבת לצחוק,
ולשמוח, ולהתעלם מהבעיות הקטנות של החיים. אני מוזרה כי אני
לא סובלת זמן מת, ואני מוזרה כי אני לא מסתובבת עם אנשים
שמבינים אותי.
אני? מוזרה? איך כל השנים לא גיליתם, אני תמיד מוזרה, תמיד
אהיה,
אני בן אדם מוזר, ואוהבת את זה.
עכשיו, מי שרוצה לשים זין עליי ולחשוב שמה שאמרתי מוזר,
שיחשוב מה שבא לו, אני שמה זין בחזרה.
אני בן אדם מוזר וגאה בכך, גאה שבחיים לא תצליחו להפוך אותי
לאחת מכם.