אם היית מתגעגעת מספיק היית כותבת,
את אומרת בשיחת טלפון אחת לשבועיים לידיד שימסור ד"ש,
שאת מתגעגעת,
את שונאת לשקר,
אבל את עושה את זה בכל זאת.
פגשת בחור נחמד, מדבר אנגלית, מזכיר לך קצת את הארץ,
פתאום הרגשת מין כיווץ בבטן,
חשבת לרגע שאת מתגעגעת,
אבל זה עבר,
התקשרת אחר כך לידידה ואמרת כמה טוב לך לבד,
את שונאת לשקר,
אבל ככה עדיף לכולם,
את חיה באשליה שהכל טוב אצלך,
ואת משוחררת,
וגאה שאת לא נוגעת בסמים,
את אומרת לידידה שתשמרי על עצמך,
ואת שוב משקרת,
בתוך תוכך את יודעת שלא אכפת לך מה יקרה לך מחר,
אין בך געגועים,
ואת בקושי חושבת על מה שעזבת אחרי שיחות הטלפון,
את שומעת שהוא התחתן עם ההיא,
וממשיכה לצוף בגלי האי אכפתיות,
אם היית מתגעגעת מספיק היית לוקחת מטוס,
וטסה למקום אחר,
אבל את נשארת באותו מקום,
ומטלפנת כל שבועיים ומספרת על מקומות שבכלל לא ראית.
את שונאת לשקר,
אבל את עושה את זה בכל זאת.