מצאתי אוזני אישה ואוזני אישה מצאוני.
שלוש ילדות לה לאהבתי החדשה ובתום שלושה ימים של היכרות, בהם
נפעם אני ממנה והיא מוצאת אותי חכם משלמה המלך וחטוב מקלוד ואן
דאם, יוזמת אהובתי מפגש שלי עם בנותיה.
מביע אני בקול ענות חלושה התנגדות רופסת. "ואולי מוקדם מדי?
ואולי נמתין מעט"? אך מתעלמים מתגובתי ומי אני שאייעץ לאם באשר
לדרך בה עליה לגדל את בנותיה. מוצג אני בפני שלוש נסיכות
מדהימות. חולפים הימים והקשר מתהדק. זאטוטית מקסימה בת חמש
יש,המלהגת ללא הפסק ומנצלת את אהבתי לה ללא שמץ של ייסורי
מצפון. רוכבת על כתפי, מורטת את שארית השיער שנותר לפליטה על
פדחתי, דורשת שאקנה בגן העדן של הילדים ואשר "מקדונלדס" שמו
מנת מבוגרים שהרי מבוגרת היא ולא ילדה. ומקבל בהכנעה את
עריצותה ומתיר לנסיכה הקטנטונת לרדות בי -כדרכן של נסיכות
לרדות.ובת השלוש עשרה יפהפיה ומפונקת. מרבה להתייעץ בענייני
ביגוד ומחזרים.
בת העשר לעומת, ארצית ומעשית. מוצק גופה ותככנית היא מעט.
רוקמת חלומות ילדות בדבר החתונה המלכותית בה עתידים אני והאם
לבוא בברית הנישואין. מציינת בתמימות וללא שום עכבות שהואיל
ומרבה לעשן ולשתות אני הרי שלא אאריך ימים. ומצפה הקטנטנה לרגע
בו תירשנה היא ואחיותיה את הוני ורכושי.אך האם ואני-אין אנו
מתאימים. מחליטים לסיים את שבקושי אף התחיל.ויש השואלים מדוע
ובשל מה. חברים וחברות הן אין זה משנה. על שום שיבצוק עגול הוא
ואלגרה משולשת.על שיבצוק ורוד ואלגרה כחולה.אלגרה איטית ויבצוק
מהמהירים.הן מבוגרים נפרדים מעת לעת. ובוכה בגעגוע יום ביומו.
נכשל בלשכוח את שלוש אהבותי.ארור ומקולל בגין האכזבה והצער
שגרמתי לשלוש הילדות הקסומות.