היום
בשיעור יוגה,
מצאתי את עצמי מתגמשת
בתנוחות שאתה ואני עוד לא ניסינו

מה היית חושב אם היית רואה אותי

אולי היית מחליק את גופך תחת גופי המתוח
אוחז בעדינות בזרועות ורגליים
כורך איברים בשרשרת עדינה
חלק לחלק, עור לבשר
מקופל יחד איתי בתמצית שלווה
בטוחה

ואני הייתי מנסה לאתר את מקור התנועה,
כמו שהמדריך אומר,
אלא בגופך,
חום החזה שלך מרגיע את הרעד
ושנינו קשורים בשקט אינסופי
גוף מערסל גוף
שתי דמויות פלסטלינה גמישות, אנושיות.
כל העולם נשאר בחוץ
אין רווח בינינו להכניס דבר