זה היה בוקר גשום ורענן, ברגע שג'ון היתעורר הוא רץ לטלפון
להיתקשר לג'ני כדי להודיע לה שהוא עומד לבוא. הוא חייג את
המספר וחיכה לתשובה, הוא ידע שלפעמים היא מאחרת כי היא חייבת
לשמור על האח הקטן שלה. היא לא ענתה. ג'ון מכיר אותה, הם חברים
כל כך קרובים כבר שנתיים. זה היה יום מיוחד ביותר, היום, לפני
שנתיים בדיוק הם ניפגשו לראשונה. הוא קנה פרחים שהיא אוהבת
במיוחד. הוא לא שכח את הצמיד שהוא קנה ביום שני. זה היה צמיד
מיוחד שנושא את שמה שם ג'ני. הוא כל כך היתרגש, ג'ון אהב את
ג'ני מאוד. כשהוא הגיע לדלת ביתה אמא שלה אמרה לו שהיא לא
נמצאת בבית. הוא הלך לחפש אותה ברחובות קרית ים. הוא ראה אותה
עם יניר, מדברים. "חשבתי שהיא שנאה אותו..." הוא חשב בליבו.
כשג'ני הבחינה בו, מבט עצוב נראה על פניה. היא היתקרבה לג'ון,
ג'ון הגיש לה את זר הפרחים ואחר כך את הצמיד. היא אמרה שהיא לא
יכולה לקחת אותו אך ג'ון לחץ עליה לקחת אותו כי הוא אוהב אותה.
היא חיבקה אותו וכמעט החלה לבכות.

"מה קרה? את לא אוהבת את הצמיד?" אמר ג'ון.
"אני מאוד אוהבת אבל.." ג'ני נאנחה
"אבל מה? תגידי לי מה הולך פה? למה את מתנהגת מוזר?"
"זה פשוט ש..."
"זה קשור ליניר נכון?" ג'ון קטע אותה.
"אני מרגישה שאנחנו מתרחקים." ג'ני אמרה בעודה מנגבת את
הדמעות.
"אני מתקשר כל יום ו.."
"אני אוהבת את יניר."
ג'ון לא ענה, הוא רץ לגבעה הקטנה בפארק. דמעה קטנה זלגה לו על
הלחי. הוא ראה את ג'ני מתקרבת, היא חצתה את הכביש וניגשה אליו.
היא רצתה לחבק אותו אך הוא עצר אותה.
"זה נגמר לא?" ג'ון אמר
"סליחה ג'ון, רק רציתי להחזיר לך את הצמיד."ג'ני הושיטה את
הצמיד אך ג'ון לא רצה אותו חזרה.
"אני לא אקח אותו ממך."
"זה זהב אמיתי!" ג'ני אמרה במהירות.
"השם שלך על הצמיד.." ג'ון אמר בעצב.
"אנחנו עדיין ידידים קרובים!" ג'ני אמרה.
"מי אמר?! למה את קובעת מה ניהיה? זרקת אותי וזה נגמר!"
"מה רע בלהיות ידידים?"
"אני אוהב אותך! את לא מבינה? איך אפשר להיות ידיד שלך כשאני
אוהב אותך? כל פעם כשאני מסתכל בעיניים שלך אני נמס!" ג'ון
אמר.
"אני גם אוהבת אותך אבל אני מרגישה שזה לא נכון..זה לא יהיה
כמו שהיה."ג'ני החלה לבכות שוב.
"מה עשיתי לך שאת כבר לא אוהבת אותי? מה עשיתי?!"
"זה לא אתה! זאת אני."
"אני לעולם לא אבין אותך." ג'ון קם והלך. ג'ני נשארה על הדשא
עם הצמיד בידה. יניר צפה בהם מצידו השני של הרחוב, כשהוא ראה
שג'ון עוזב הוא רץ לג'ני וחיבק אותה.

ג'ון היה בבית, הבית שלו היה מול הפארק, הוא צפה בהם מתנשקים
צרפתית, משהו שג'ון וג'ני לא עשו אף פעם. הם לא הגיעו רחוק
יותר מנשיקת לילה טוב. כל פעם שג'ני הסתכלה עליו היא הרגישה
אשמה, משהו שהיא באמת הייתה. היא שברה את ליבו של ג'ון. ג'ני
רצתה להכיר לו מישהי אבל כל פעם שהיא שלחה מישהי אליו הוא צעק
על ג'ני שתעזוב אותו לנפשו. הוא כעס עליה, הוא הרגיש עצוב גם.

הוא לא כעס על יניר זה פשוט שהוא הרגיש שיניר לוחץ על ג'ני,
משהו שהטריד אותו מאוד. ג'ון לא רצה שילחיצו על ג'ני אך הוא
הרגיש שזה מגיע לה. בבית הספר בו ג'ני, ג'ון ויניר למדו שמועות
עברו מהר מאוד, תוך יומיים כל בית הספר ידע שג'ני כבר לא
בתולה..ג'ון הרגיש נורא.
הוא לא יכל לסבול יותר, הוא ניגש לג'ני והתחיל לדבר איתה..
"אני מרגיש שהוא לוחץ עליך." אמר ג'ון.
"אתה מקנא.."ג'ני אמרה בלי לחשוב פעמיים.
"לא אני לא. לדעתי זה מגיע לך! אבל אני מרגיש שהוא לוחץ עליך!
זה הכל!" ג'ון התחיל להיתרגז.
"מה אכפת לך בכלל?"
"את היית חברה שלי שנתיים, את זרקת אותי אבל זה לא אומרת שלא
אכפת לי ממך."
"אני לא רציתי! הוא אנס אותי!" ג'ני החלה לבכות. ג'ון היה
בשוק, הוא חיבק אותה וראה את יניר מתקרב.
"מה הולך כאן?!" אמר יניר.
"כלום." ג'ון השיב לו.
"אז למה אתם מתחבקים?" יניר אמר בטון המעצבן שלו.
"מה אסור להיתחבק בעולם הזה?" ג'ון שאל.
"ג'ני? את בסדר? למה את בוכה?" יניר המשיך לדבר בקול המעצבן
שלו.
"אני בסדר גמור." ג'ני השיבה לו.

באותו היום הם דיברו בטלפון על היום שבו היא נאנסה, היא אמרה
שיניר אמר שאם היא תספר הוא יראה לה מה זה...היא פחדה וגם ג'ן
פחד עליה. הוא היתקשר למשטרה,כשהשוטרים הגיעו הם חקרו את המצב,
זה לקח שבועיים שבהם ג'ון לא עצם עין. אחרי מחקרים רבים לקחו
את יניר לפנימיה בנהריה. אחר המקרה ג'ני לא דברה עם ג'ון. ג'ון
לא הבין מה הבעיה אז ככה זה נמשך שבוע, שבועיים, חודש, חודש
ושבוע ואז הגיע היום שג'ני התקשרה לג'ון, היא בכתה..
"ג'ון!" היא אמרה
"כן?" ג'ון ענה לה בשמחה.
"אני אוהבת אותך."
"גם אני.." ג'ון ענה בקול מבולבל.
"אתה סולח לי?"
"סלחתי מזמן."
"אז אתה רוצה לחזור להיות חברים?" ג'ני שאלה.
"זה קשה לי. את שברת לי את הלב."
"אני ירפא אותו." ג'ני אמרה וג'ון הרגיש את החיוך דרך הטלפון.
"תקשיבי, אני חייב ללכת אני ידבר איתך מאוחר יותר." ג'ון אמר
וניתק.

פתאום נשמעה דפיקה על הדלת של ביתה של ג'ני, היא פתחה את הדלת
ושם עמד ג'ון עם זר פרחים וקופסאת שוקולד לבן שהיא אוהבת
במיוחד. היא נישקה אותו ובעודם יושבים ומדברים הוא ראה את
הצמיד על היד של ג'ני.