משום מקום

משם היא יצאה, אל האור המעומעם
בכפכף, לבושה בסמרטוט מבטה
התכופפה והרימה את כרטיס הביקור
ילד רדום נתן לה נשיקה, נסיך מגוחך

משם הוא יצא, אל החושך הפתלתל
בנעלי ציידים, בידיו אגרטל
השתופף והרים מבטו אל על
ילדה מתוקה נתנה לו נשיקה, נסיכה מגוננת

משם הם יצאו, אל דמדומי השעה
במגפי שועל וסנדל משופשף
התכופפו והרימו ורדי חורף אצילים
ילדים שובבים התרוצצו והתחצפו, מיותר לדמיין

לומר תודה, ומה לבקש
אגדת חלום רטוב ויבש
לשם כולם יוצאים, רעבים
משם כולם חוזרים, אוהבים

משם יצאתי, כבד וחבול
מרגיש אבוד, לבי כבול
לגשם הדמעות ולענן אפור
לטיפות הרגש, חומצת הקור

עד מתי אנסה להתפיל מי בדידות מלוחים
הגידו לי מתי ישטפוני מים מתוקים
מתי, ולא עוד אגדה
מסתבר שכנראה באמת, אין אהבה...