שי ברל / אגרוף קמוץ |
מתחת שמיים אפורים
זה לעיתים נראה כמעט נורמלי
מלחמת המשוגעים הזאת
בעיר כזאת
שאין צבע לבתים
זה פתאום כל כך ברור לי
איך כולם עיוורי צבעים
ופתאום כל כך ברור לי
שהאורות מתעמעמים
שאין תיקווה לעיר הזאת
כי מלחמה זה יצרים
כח ושליטה מניעים את האנשים
ולכן אני עומד, שפוף, מכווץ אל הפינה
כי לא תהייה פה יד שלום אלא רק אגרוף קמוץ
מוקדש לעזה..לזכר שלוש השנים שבילינו יחד..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|