וכשלחשת בהיסוס שהטיסהשתקח אותך מכאן מתקרבת
לא רציתי להאמין שאכן ישנו תאריך כזה בלוח השנה.
סרבת להאמין, התכחשתי ליום.
צבעים של מועקה, עצבות ופחד טיפסו במעלה גופי. פני נפלו.
אפילו לא ניסית, לא רמזת, לא התכוונת ואני יודעת שאיפשהו אהבת.
אך לא העזת לומר.
עכשיו אני עומדת מול גוף מתכת לבן וגדול, המנועים כבר משמיעים
רעשי הנעה...
אפילו "הפושבאק" מסרב להינתק... הדמעות חונקות את הגרון.
נופפתי לשלום וכבר אז לא היתה תגובה.

לא ידעתי שחיפשתי אהבה, עד שאיבדתי אותך.