[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בעלת ההרמון
/
רק כרית

הייתה לי כרית,מלאת נוצות קלות והרבה אוויר.
נהגתי
להניח עליה את ראשי כשעייף לי.
לחבק אותה כשעצוב לי..
ולפעמים...לפעמים אפילו הייתי מוציאה את העצבים על הרכה הזו,
עד שהיית מוצאת דרך אחרת להתמודד עם הכעס.

אבל ככל שעברו הימים,הכרית כבר לא הייתה חמה כמו בעבר.
היא נעשתה קרירה,ולא היה ניתן להניח את הראש.
היא נעשתה קשה,ולא היה ניתן לחבק כשעצוב.
היא נעשתה בלויה.
ואז,מישהו בה ונעץ בה נעצים קטנים שחתכו את הכרית,שהייתה כבר
בלוייה,לגזרים.
הכרית פיזרה המון נוצות,דקות לבנות-אפורות וקלילות.

אז זרקתי אותה,או לפחות את חתיכות הבד שנותרו ממנה,על אף שנורא
אהבתי.
אבל הנוצות...
הנוצות עדיין כאן.שמורות במגירה.
רק לזיכרון,זיכרון כאוב של כרית רכה-קשה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פתגם סיני
עתיק:

האהבה היא כמו
חומוס.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/10/06 13:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בעלת ההרמון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה