נולדתי לזרועות מלאך המוות,
וניסיתי לחיות בצילו,
כמו עץ מת,
אך גדל,
ובמקום לתת ליופי לפרוח,
הוא גדל, ולא משאיר מקום לעשבים שוטים,
הם נדרסים בכביש, אני יודעת.
מאז שנולדתי, חלף קצת זמן,
ואני מכירה את מלאך המוות,
אנו יושבים במרפסת ומשוחחים,
הוא אומר שחסרים לשורשים שלו מים,
ואני מספרת לו על החיים.
נולדתי בצל,
ואני קצת שמש,
לכן אני ומלאך המוות מסתדרים,
משלימים זה את זה,
כי הוא אומר שגם בי יש קצת צל,
ואני יודעת שהאנשים השוטים חשבו שיש בו קצת שמש.
נולדתי וברחתי בזמן,
והצל של מלאך המוות לא גזל את לשד חיי,
ואני לידו,
מחכה למילה הבאה שיגיד,
הוא אומר שהוא מתייבש למוות,
ואני מחכה,
והעשבים השוטים מתים קצת,
בכל נשימה.