מים רבים זורמים דרכי!
שוצפים בשבילי גופי
ניקוים בשולי נפשי.

מי קרחונים מפעפעים בגרוני
ניגרים במורדות זיכרונותיך
מלחכים כגלים
חלוקי עבר מבריקים

מי-גוף יבשי דמעה
אדישים לריח זיעה, חפים מזרע
טעונים בחיים, מטפטפים ממני.
לעתים בלאט, לרוב קוצפים
בוטשים באדמה.

מים כבדים מתאדים ממני
ניתזים בסילונים רותחים
נאזלים ומתיבשים ללא משקע
מרטיבים בכתמים קהים
קירות בטון צרובים
יודעי שמש ומדבר.

אין בי נגף ואין בי תום
מים רבים זורמים דרכי
אני נשטף אך עומד במקום
וכחם מתאזן במרכזי
מותיר אותי ללא תנוע ורווי.