ושוב לילה עטף אותי
בשמיכת אמת ועצב.
הרדיו שר לי בשקט
את מילות העבר והעכשיו,
ואני רק רציתי לישון.
להסחף במערבולת, שיצר במיוחד עבורי
תת-מודע הזוי, שיש לו זכרונות
ויש לו ידיעות ויש לו תשוקות,
הרבה תשוקות.
אבל נשארתי ער ובשעות הקטנות
בהיתי בחלל, האזנתי לנשימות הקצובות
של הבית הלן.
פסק זמן של כמה שעות,
ממירוץ חיים מטורף
כולם זוכים, כולם ישנים
מתי אני ? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.