מלח בודד,
מפליג למרחקים.
הראש במקום אחר,
והגוף בספינה מסתבר.
מגיע הביתה,
חוזר על אותם הדברים,
אומר את אותן המילים.
והפעם הן חודרות,
מחלחלות, מגיעות, ומעיפות.
שובי אליי,
רק פה לזרעותיי.
תרגישי אותי,
נטפס בסולם,
עד שננחת על קרקע מוצקה
בסוף העולם.
יורד מהסיפון,
מהרהר על המזח,
וקופץ למים הקרים.
זה טוב לפעמים,
לא להרגיש,
להיות תמים,
לא לחכות לאף אחד
חוץ מלגלים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.