לא רוצה לדעת,
את מה שיהיה,
לו רק אם לרגע,
היא תגלה.
ליבה יישבר,
ליבה הקטן,
והוא ילך,
הרחק מכאן.

ואז זה קרה,
בלי כוונה,
היא ראתה,
אותם בסביבה,
הכל זז מהר,
היא לא קולטת,
את מה שהוא אומר,
כי היא נעלמת.

אשליות מתנפצות,
תקוות מתרסקות,
והיא שם לבד,
אין כבר מה לעשות,
היא יודעת הכל,
יודעת עכשיו,
רוצה שיפסיק,
שבלב לא יכאב.

מחשבות שם רצות,
שאלות כה רבות,
סחרורות לא פוסקות,
והנה הדמעות,
רוצה רק לרוץ,
רוצה רק לעוף,
רוצה רק לברוח,
כי אין לה עוד כוח.

ואולי אי שם באופק,
יש מקום קטן,
שם תוכל להיות,
על קשת בענן,
כי זה לא משנה כבר,
כל מה שהיה,
רק רוצה להיות,
רחוקה ממך.