יעל ביסי / אם תרצו |
מותירה אחריה
שובל של סכנה
מחכים למלחמה
בחדר המתנה,
נושמים את האוויר
וסופגים את השנאה
כי כבר קשה היום להיות
חופשי
כשהשנאה מתמזגת אל תוך
התדר האנושי
המתים כבר הבינו
ומזהירים אותנו לא לטעות
אבל אנחנו מכורים לפחד,
לריח של דמעות
צופים בקרבות מדומים
ומזילים ריר מרוב הנאה,
שוכחים מכל הסיבות -
העיקר שבסוף תהיה הפתעה
אחרי הכל
למה לנו להלחם בדברים אמיתיים?
תמיד יש מישהו שזה יותר חשוב לו,
ואנחנו כל כך עסוקים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|