מה זה בכלל כל הקרדיט הזה
שאני נותנת לך?
אתה בכלל לא שווה את כל זה,
את כל השבר, הכאב, הדמעות
ובעיקר את המילים,
כל המילים האלה, שאי פעם כתבתי עליך...

אתה סתם עוד אחד
שעבר איתי שנה מהחיים,
אז מה אם אני כבר שונה
ממה שהייתי,
בלעדיך...

אז מה?!
אז עכשיו,
אני אוספת את כל
השברים,
מחברת
ובונה הכל מחדש...

אולי היית טעות,
אבל הכל לטובה,
כמו שאומרים,
מטעויות אנחנו רק לומדים...

אז אהבתי,
נכון,
אני עדיין אוהבת אותך...
אבל אני כבר לא
רוצה אותך קרוב,
כל זה כבר הרבה זמן
לא עושה לי טוב

אז אני מצטערת בשבילי,
שלשכוח אני לא
יכולה,
אבל,
עכשיו,
אני מתחילה מחדש...