אמרתי לך שאני כותבת ואתה לא ממש הבנת מה.
אז בוא ואני אסביר לך.אני אסביר לך שאני כותבת אותך.
בוא תשב כאן לידי ותסתכל על העיפרון הזה שלי שחורט אותך על
דפים.
תבין,
כל חיוך שלך זה מיליון משפטים וכל נשיקה לך מוסיפה עוד שורות
לטקסטים מרהיבים שלא נגמרים.
והעיניים שלך,בתוכן,נמצאות כל המילים.
ואני פשוט נמצאת שם,כמו במעמקי החום שבעיניך,בסבלנות ובשקט,בלי
שאתה מרגיש,אני אוספת את כל המילים.עם דבק שכולו אהבה אני
מחברת אותן אחת אל השניה בסדר שמתחשק,בסדר שאתה גורם לי לבחור.
וכשאתה מדוכא אני כותבת עצוב וכשאתה שמח אני משרבטת חיוכים.
וכשאתה אוהב ומחבק וטוב לי,אני לא כותבת.
כי אני עסוקה בלהניח את הראש שלי על הכתף שלך ולתת לך לחבק
אותי.
אז קשה לי להחליט מה עדיף,לכתוב אותך או לחבק אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.