אני יושבת לבדי
בחדר ילדים מקסים
חשוך,עשן עולה....
סיגריות על יד היד, אחד אחרי שניה
חושבת לי על העבר ,הווה ,עתיד
כש מתבררת לי תמונה שלמה
חיים נראים בזבוז מוחלט
למה,על מה אנו בוכים,צוחקים וכועסים
למה קמים ליום חדש,הולכים לישון בלילה?
למה מתאהבים ונפגעים,
הולכים,חוזרים...?
אני יושבת לבדי בחדר ילדים מקסים
חשוך,עשן עולה...
מאחוריי ילדה קטנה ישנה במיטתה
מלאך קטן ...
מבט קצר אליה ולא צריך תשובה אחרת
היא תהיה יותר...
היא לא תשאל ולא תחשוב היא רק תדע שלחיות
זה מתנה... זה לא שחור,לבן,אפור
זה קשת צבעונית,חיים זה לא בזבוז
זה לא תמונה אחד שלמה שאמה ציירה בילדותה
היא תלמד אותי לחיות,
היא תחזק אותי להיות,
לדעת ולהרגיש
לבכות,לצחוק ולאהוב
והיקר לתת... לתת גישה ללב, לפתוח שערי הנפש
בתי ובני הם התשובה לכל שאלות שלי "ל מה"
...אני אדליק אורות בחדר ילדים מקסים
אפתח חלון,עשן יצא
אני אחיה לא אתקיים יש מטרה אין לי ברירה
בתי ובני.
09/01 |
