איך אתה מעז
להתנהג כאילו כלום לא קרה,
כאילו לא חלפו מאז כל כך הרבה שנים.
איך אתה מכריח אותי
להיקשר שוב, להתאכזב שוב,
לבכות
איך אתה עושה את זה?
אני מספר לך דברים שלא רציתי,
משתף אותך בסודות הכי כמוסים שלי.
איך אתה לוקח לי את הנפש
ועושה בה כרצונך;
מקמט, קורע וזורק
רק כדי לאחות ולאסוף את שבריי הבוכים.
איך אתה גורם לי
לבטוח בך שוב,
לחזור בזמן לתקופה
כל כך שפלה עצובה תלױתית אמיתית
איך אתה, אחרי שהלכת
נשארתי עם כל המחשבות
עם כל הגעגועים למה שהיית
איך אתה לעזאזל משליך אותי
לעט ולמחברת הדפוקה הזאת
כמו לפני שבע שנים
כשהתרסקו לי החיים.
איך אתה יושב לך איפה שהוא
ובכלל לא מדמיין לעצמך מה עשית לי
אין לך שום רצון להרע לי שוב,
זה רק אני והפראנויה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.