בקרוב אתה תטוס
ואני אשאר כאן, בלעדייך.
אחשוב עליך הרבה
על מה אתה עושה עכשיו,
עם מי אתה מבלה,
האם אתה זוכר אותי בכלל?
ככל שהזמן חולף
כך הקץ מתקרב,
הזמן ביחד קצוב
והוא תמיד היה.
האם היה שווה?
האם כדאי היה להתחיל
דבר שבאותה שנייה גם נגמר?
שנגזר עלינו להגיד שלום
ולהמשיך זה בלי זו?
אני רוצה שתישאר איתי.
שתעדיף אותי על פני כל.
"את חלום", אמרת לי,
חלום שבקרוב ייפוג.
כי אתה תטוס מכאן
על המטוס שלך
ותשאיר אותי לבד, מחכה לך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.