גם בנות רואות לפעמים סרטי בנים מובהקים כמו סרטי אסונות
למיניהם, או מת לחיות - בשביל ברוס ויליס, או סרטים שיוצרים
הזדהות, כמו גודזילה במקרה שלי. גודזילה היא מוטציה. כן,
מוטציה. גם לי יש שני הורים שלכאורה נורמאליים, אמא שלי נשארה
קטנה ורזה אחרי שלוש לידות, אני בת הזקונים, ואבא שלי מטר
שבעים ושישים קילו בערך. שניהם לא מרמזים על מה שיצא מחלציהם.
גם אחי ואחותי הגדולים רחוקים מלהראות חריגים במידות גופם. ורק
אני יצאתי במימדי ענק. מוטציה. כמו גודזילה גם אני מרגישה תמיד
שהעולם החיצון עוין כלפי. אני מסתובבת לפעמים ברחובות עם
הידיעה הברורה שכולכם מסתכלים עלי, בודקים אותי ושאם הייתה לכם
האפשרות הייתם יורים בי למוות. אני מייצגת בעינכם את כל מה
שחולה בחברה שלנו. את כל מה שהמין האנושי מנסה להתרחק ממנו.
אני, תוצר מובהק של התרבות המערבית בכלל והישראלית המנוונת
בפרט, בעצם קיומי, מאיימת על הסדר החברתי הקיים. אני שמנה, לא
סתם שמנה, ענקית, גודזילה של ממש, ולמרות זאת אני לא מונעת
מעצמי את היציאה לרחובות, את ההיתקעות במעברי הסופר הצרים, את
חסימת המדרכה עד שאימהות עם עגלות, כלבים ומכוניות שמחפשות
חנייה, זזים לצד השני בשביל תחושת הביטחון. אני גודזילה, אחת
ויחידה, וכמוה יש לי יצר הישרדות שאיש מכם לא יוכל לקחת. אני
אחיה כאן ביניכם ואין דבר שתוכלו לעשות כנגד זה, והכי גרוע זה
שאני מתרבה. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת לי להתרבות וליצור
המשכיות לי, לעצמי, לדמותי, לדעותיי ולהווייתי הקיומית. תארו
לעצמכם שבמקום אחת כמוני שמפריעה לכולם כל הזמן, יהיו עשרות,
מאות, אלפי בלובים ענקיים שמסתובבים על פני הכדור ומחסלים כל
דבר שנקרה בדרכם, ממש כמו בסרט בנים מובהק אחר, "שובן של
העגבניות הקטלניות". החזון הזה, חזון אחרית הימים, יגרום
לכולכם להגר מפה למקום אחר, לכוכב אחר אם רק תוכלו, אבל הבעיה
האמיתית נשארת בעינה, אין דרך לנבא עדיין מי מאיתנו יצא ברמות
הסביר ומי יפתח את המוטציה הגנטית ששמה גודזילה, והסיכויים,
כפי שאני רואה את זה, נוטים לטובתי.



שמנה.