New Stage - Go To Main Page

אני מרולינס
/
ריח של סוף

אז ככה זה להפסיק לאהוב אותך? אולי זה משהו חולף, תקופה שתעבור
ותשכח עם הרוח האחרונה של החורף. כן, תקופה חולפת.
אז ככה זה להפסיק לאהוב אותך? להרגיש איך אתה חומק לי בין
הידיים? לנסות להאחז במשהו אמיתי כשהאצבעות לא מוצאות כלום.
לראות אותך הולך ונעשה קטן ואז להבין שזאת בעצם אני שמתרחקת
ממך, מרחפת כמו רוח כמה ס"מ מעל פני האדמה.
להרגיש איך כל נגיעה שלך צורבת את עורי. ואז, להפסיק להרגיש
הכל בבת אחת.
אהבתי אותך. אני בטוחה בזה, אחרת לא היו דמעות מבצבצות בפינות
העיניים. הן רוצות לצאת החוצה, להעלם מעבר הלחי. מה עכשיו?
זה בכלל אפשרי להפסיק לאהוב אותך?
"למה את ככה מרוחקת היום?" אז שמת לב? רק היום?
"אני אוהבת אותך" (אוף שהשיחה הזאת תסתיים כבר- יש לי עוד כמה
דברים להספיק היום") מעניין אם רק באוזניי זה ריק?
"אני אוהב אותך. את יודעת את זה?" אני יודעת... ואין שום דבר
שאני יכולה לעשות בעניין...
אני תמיד אוהב אותך, גם אחרי, שאני אפסיק לאהוב אותך.

נכתב לפני הרבה זמן, כמעט נצח, בתקופה אחרת...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/10/06 0:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני מרולינס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה