[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי גור
/
מוזיקת מעליות צורמנית

<מוסיקת מעליות צורמנית>
<שקט>
-" שלום ותודה שבחרת בנו." קול נשי נעים.
אתה מוכן להשבע שהיא כוסית. עם קול כזה אין מצב שהיא כונפה.
-"סליחה על שאתה נאלץ להמתין. אנו מטפלים כעת בפניות קודמות,
ומקפידים להעניק לכל אחד את מלוא תשומת הלב."
אתה מבין. כמובן. זה הגיוני. דברי טעם היא אומרת. היא בטח
מהאינטליגנטיות המתוחכמות האלה, עם המיני המחוייט והעפרון
בשיער.  וזה גם לא ממש משנה, להמתין דקה או שתיים. נחמד לשמוע
את הקול שלה מלטף לך את האוזן.
<שקט>
אתה משתעשע עם הויזואל של אישה עם מיני וחולצה מכופתרת, על
עקבים, חוזרת הביתה אחרי יום עבודה. היא שולפת את העיפרון
מהשיער והוא נופל חפשי על הצוואר והכתפיים שלה...
<שוב מוזיקת מעליות>
איזה חוסר טעם. זה מזעזע. אתה חייב להרחיק את הטלפון קצת
מהאוזן.  לא נורא. אם היא תגיד עוד משהו אתה תשמע ותקרב את
הטלפון. בינתיים אתה מקבל תחושה כאילו יש לך חיים. אתה לא באמת
מחכה. אתה מחטט קצת בניירות שעל השידה, מעלעל באיזה עיתון נשים
טפשי (מעולם לא הבנת למה בעיתוני נשים יש תמונות של נשים יפות
ולא גברים, אבל אתה מאוד מרוצה מזה כרגע).
אחרי דקה או שתיים קצת מפריע לך שהכוסית המתוחכמת לא מוודאת
שאתה עוד שם. יכלת הרי לנתק. יש לך דברים אחרים לעשות... היא
כל כך בטוחה שתחכה או שלא באמת אכפת לה? מעניין אם היא עובדת
על עמלה.
דקה וחצי אחר כך השקט חזר. אתה מקרב את האוזן.
אתה מגלה שפשוט נגמר הטרק של המוזיקה המזעזעת. זה מתחיל מחדש.

אבל אז,
-"תודה שהמתנת". כן. היא יודעת להעריך את זה. זה גם משהו.
בכיף, מותק.
-"פנייתך הינה הבאה בתור, ותענה תוך זמן קצר", מבטיח הקול
המלטף שלה.
אתה מתמלא חשיבות. זה אתה. מכל הממתינים, הפונים, אתה הבא
בתור. אתה מכחכח. כדאי שתהיה מוכן.
אתה מוכן?
אתה מבין שזה לא כל כך משנה, כי הבחור שלפניך לוקח את הזמן...
למה היא לא מנפנפת אותו כבר?
המוזיקה הצורמנית ממשיכה להתנגן אבל אתה מתעלם ממנה. היא לא
נוגעת אליך. אתה כבר אוטוטו. היא מיועדת לכל המסכנים שעוד יחכו
הרבה אחרי שאתה כבר תדבר איתה. אחרי שהיא תפתור לך את הבעיה.
ואולי גם... מי יודע.

<שקט>
-"צהריים טובים, איך אני יכולה לעזור לך, אדוני?"
אתה פותח יפה. מציג את עצמך. חזרת על זה כשחיכית. אתה מספר לה
מה אתה צריך. נפלט לך משהו על זה שחיכית הרבה זמן אבל אתה לא
מתכוון להתלונן, רק להבהיר לה. שתדע איפה אתם עומדים.

אז היא מביעה צער על ההמתנה, ואומרת שהיא תדאג באופן אישי
שתקבל הטבה. איזה תלוש שי או משהו. חמודה.
ואז היא גם ניגשת לפתור לך את הבעיה.
-"בוא תתקשר לשלוחה 23. יסמין תענה לך שם. היא כבר תדאג לזה.
היא ממש בסדר. אוקי? תודה ויום טוב!  -צהריים טובי" אתה עוד
מספיק לשמוע אותה עונה לבא בתור.

אתה עושה מה שהיא אמרה לך. זה כל מה שיש לך כרגע. יסמין באמת
בסדר. עונה ממש מייד. במבטא פרחי כבד היא טיפלה בך יפה.
מעצבנת.


מאז אתה סתם מתקשר כדי להמתין ומנתק אחרי שהיא מודיעה לך שאתה
הבא בתור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האגודה לקידום
סלוגנים חלקיים
מגישה:


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/10/06 0:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי גור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה