דניאל מלגו / העלמות |
גם אנשים, איני עונה
הלהבה בקרבי בוערת
הוא נאנח בעצבות והיא נכבית
שנינו עומדים בגשם
יציבים כנרות
הוא אוחז בידי, שוב מצית את האש בליבי
אני אוחזת בידו
שנינו הופכים שעווה
עומדים ומסתכלים אחד בעיני השני
כמו בתמונה
מסביב המסגרת הקרה חובקת
חונקת
כעת הקור אוחז בשרביט
משתלט על העולם
ויש טיפות על לחיי
מחר השמש תזרח, הוא מרים את עיניו ומחייך
השמש שלי שקעה לעד
ואז במהירות, כמו קוסם מיומן
עוזבת את ידיו
ונעלמת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|