[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סשה סמיט
/
מראה יפה

מכונית מרוצים אדומה, עם פסי אש שחורים לאורכה, אבל אני לא אחת
שמתמצאת במכוניות, סתם אוהבת את המראה היפה. אני לא יודעת איך
שמתי לב למכונית בכלל כי בהתחלה עיניי נחתו על המכונית כמובן
אבל מהר מאוד תשומת ליבי הייתה מוסחת. היא עמדה ליד המכונית,
מכופפת לחלון מדברת עם הנהג. כמובן חצאית קצרצרה ומחשוף שהדגיש
את החזה שלה ביופי לא ניתן לתאור. עקבים גבוהים, שיער בלונדיני
עם פסים אדומים, עד הכתפיים. כשהיא הסתובבה אליי כנראה כבר
בהיתי בה מספר דקות. היו לה פנים בובתיות כאלה, כמו שילדות
קטנות מדמיינות כשקוראות אגדה על נסיכות. עיניים ירוקות כמו של
חתולת רחוב פרועה שכזאת. המראה החמיא לה ודיי הרס את מראה
המכונית, שלידה נראת כמו גרוטאה.
זה היה מרוץ מכוניות מדהימות נוסף, המקום והאווירה הרגיעו אותי
תמיד, אבל מעולם לא היו שם בחורות כל כך יפות. לאחר שהיא שמה
לב אליי היא אמרה משהו לנהג והזדקפה. החלה לפסוע לכיווני
בצעדים בטוחים, לא איטיים מדי ולא מהירים מדי. פשוט מושלמת.
השיער בגובה הכתפיים התנופף בצורה מושלמת והחיוך שלה היה ממיס.
היא זהרה באופן מיוחד יותר מכל הבנות שפגשתי עד היום, ואני
בטוחה שזה לא היה בגלל השמש המסנוורת באותו יום. ואולי זה באמת
בגלל השמש, הייתי יותר מדי בחום והתחלתי לפתח הזיות.
הצעדים שלה נראו יחסית מהירים ועדיין לא נראה שהיא מתקרבת, מין
מראה יפה שכזה של בחורה צועדת לכיוונך. התעוררתי מהחלום כשהיא
החלה לדבר בקול מתוק. "היי, אני מצטערת להפריע לך אבל ידיד שלי
מעוניין לשוחח איתך על כוס קפה." והצביעה לכיוון המכונית
המדהימה שדהתה מזמן.
"אני מצטערת..אני לא..."
"אני מצטערת זה באמת היה טיפשי מצידי ככה להתפרץ"
"זה בסדר, את לא מרפיעה, פשוט...יש בעיה קטנה.."
"אל תדאגי הוא בחור טוב, לא מהסוטים שמסתובבים פה בדרך כלל."
"זאת לא הבעיה. אני לא ממש בעיניין..."
"הוא לא מוצא חן בעינייך? הוא בחור מקסים באמת"
"אני לסבית"
ציפיתי לראות כל תגובה שבעולם חוץ מהתגובה שלה. ראיתי המון
תגובות אבל כזאת עוד לא ראיתי.
"ואו, אני ממש מצטערת." חיוך מתפשט על פנייה והלחיים שלה
מקבלות גוון ורדרד. "את יודעת שאת נראית נהדר?"
לא ידעתי אפילו איך להתחיל לענות לה, ומה אני בהשוואה אלייה.
החיוך שלה פשוט סתם לי את הפה ולא יכולתי להוציא מעצמי צליל
אחד.
"אני מצטערת שהבכתי אותך, כדאי שאני אגיד לו, שהוא לא מספיק
טוב בשבילך..."
"לא לא, רק רציתי...אני לינה נעים מאוד."
"קסנדרה."
לחצנו ידיים, הרגע נראה כמו נצח, יד רכה כל כך, הבושם שלה כבר
הספיק לשכר אותי לגמרי.
"אפשר לשאול אותך כמה שאלות?"
"כמובן.." עניתי בהיסוס, כבר לא ידעתי מה לצפות ממנה, אבל היא
עמדה פה מולי, ויכולתי להנות ממנה כל עוד היא לא נעלמה.
"איך הבנת שאת... לא מעוניינת בגברים? פשוט אני אף פעם לא
הייתי עם בחורה ולפעמים כשאני עם גבר אני פתאום מבינה מה אני
עושה, ושאני בכלל לא אוהבת את זה, לא נהנת. אולי אני צריכה
לנסות דברים חדשים.."
עכשיו היא באמת היממה אותי. התחלתי להסמיק והרגשתי את הלחיים
שלי עולות באש, לא יכולתי לשלוט בעצמי מרוב רצון אז לגעת בה.
להעביר יד ככה לאורך הגוף המדהים הזה. לחי, צוואר,
כתף...התעוררתי מהחלום והבנתי שצריך לענות לה משהו, אבל מה
עונים על שאלה כזאת?
"שאלה קשה, האמת שהבנתי הכל בנשיקה הראשונה. אין דרך לתאר דבר
כזה במילים, פשוט פתאום את מבינה שכל החיים שלך היית נעולה
בעולם שלא היית שייכת עליו, וברגע אחד נפתחת בפנייך דלת
שמובילה לגן קסום..." עצרתי את שתף המילים שבקע ממני כשראיתי
חיוך שובב עולה על פנייה, ועינייה בורקות.
"תמיד פחדתי, לא ידעתי איך להתחיל. האמת שחשבתי על דברים כאלה
הרבה בזמן האחרון אבל צריך לנסות בשביל להבין, לא?"
נדנדתי בראשי, מהופנטת מהיופי הקסום ששבה את ליבי. פשוט נראה
כאילו שכחתי איך לנשום, איך לדבר, איך לחיות. עכשיו מולי הייתה
אגדה ואני הייתי חלק ממנה לשנייה אחת נצחית.
הרגשתי את היד שלי עולה ונוגעת בלחייה, כאילו עמדתי מהצד
וצפיתי בי ובה. לא הייתה לי שום שליטה על הגוף שלי. " קסנדרה,
את בחורה יפייפיה...". הידיים שלה עלו לכתפיים שלי והחלו לרדת
לאט כשאנחנו מתקרבות עד כדי הצמדות מוחלטת, מתמזגות לאחד שלם
שאי אפשר להפריד. יד עוברת בלחי, צוואר, כתף, גב, ונעצרת על
התחת המושלם. פנים מתקרבות ומתמזגות לנשיקה רכה, העולם מסביב
נעלם בשקט, הכל מתחיל להסתובב ונשארות רק שתינו, עומדות
איתנות, מחזיקות אחת את השנייה הכי קרוב שאפשר. רק אני ואת
בנשיקה ללא סוף וללא התחלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זהו.
נאספתי אל
אבותי






פרה צרורה


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/10/06 18:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה