את חייבת להבין שזה נגמר,
לא יכול לראות אותך תמיד זוכרת,
שהיה לנו טוב, כי גם היה לנו רע
אל תשאלי אותי למה זה לא הצליח,
זה פשוט קרה,
אולי אני איש כזה שלא יודע לאהוב,
תסתכלי על עצמך בוכה בלילה,
תראי אותי שם, תנסי למחוק כל זיכרון
זה לא מגיע לך אהובה  שלי

את מנסה לראות בי רק את הטוב,
אבל הוא כבר נגמר מזמן,
העיניים עייפות הלב כבר לא עובד כאן,
תמצאי אהבה גדולה כמו האהבה שאת נותנת לי
אבל אני לא החזרתי, רק לקחתי בלי רשות
יש לך כל כך הרבה לתת, ולי אין מה לקבל כבר
הוא שם בשבילך, מחכה לבד בחושך,
אז תדליקי לכם את האור

את מוכרחה להמשיך קדימה,
אני תקוע שנים במקום הזה לבד,
לא מגיע לך את זה ממני, ובטח שלא מעצמך
הדמעות שלך מחלחלות למדבר האנושי שלי,
רוצה לנגב לך, לחבק, אבל לא יכול,
תחלמי עלי בלילה, שאני נעלם לתמיד לעולם,
קחי אקדח אני אתן לך את הכדור, נרגיש יותר טוב

אני מחכה כאן,
במקום הזה אהיה גם מחר,
עוד שנה שנתיים, עם ילדה או שניים,
אהבה שלא אחווה כבר לעולם,
ספרי לי על רגעי האושר,
השמחה שמגיעה לך כל כך,
ואז אזיל דמעה, לראשונה זה עשרים שנה,
אשמח את שמחתך, כי את כבר חלק ממני
מהכאב הבלתי נגמר