[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יפעת אילת
/
בית הליטוף של טבת

אל המקום הזה היא הגיעה דרך חברה למחלקה, העוזרת החדשה של
החשב. ככה, כשהן ישבו לאכול צהריים, היא סיפרה לה בלחש.
קבוצה של שבעה הומואים פתחה בית ליטוף לנשים בודדות. לא
שירותי מין, לא זונות שהן זכרים, פשוט ליטוף לגוף, הנאה לנפש,
למי שאין לה איש, או למי שמי-שיש-לה - אינו עושה יפה ת'עבודה.
בדידות, הרי, היא מצב נזיל, בלתי מוחשי, אך מוחשי מאוד
לבודדת. ולא תמיד היא תודה בכך פומבית, או אפילו כלפי עצמה.
אז בית הליטוף הזה נפתח לו חרש, בצניעות, בפאתי, בשולי, בקרבת
יישוב כפרי, באזור השרון הדרומי. הם לא עשו לו פרסום בכלל,
הוגיו ומייסדיו, רק סיפרו לכמה מחברותיהם הטובות. להומואים יש
צי של חברות טובות, וגם להן יש. השמועה הכניפה, ומספר הטלפון
לתיאומים עבר מהר לאוזניים רבות וחפצות. ומי ששמעה על המקום
הזה מבלי לקבל את המספר, פשוט הגיעה. וטופלה תחילה במאור
פנים, בכוס מיץ קריר ונעים, מבלי להדרש לפרטים מזהים. כשהגיע
תורה, הוכנסה לחדר אינטימי עם כורסת פוף רכה, מיטה, ספונת
חמודה, שטיח צמרירי, רק תבחרי, אמר לה המלטף. כן, הם קראו
לעצמם מלטפים, זה עיסוקו של מי שעובד בבית ליטוף לנפש ולגוף.
אחד מהם היה קופירייטר ומעצב, והוא שהגה וניסח, והוא שידע
שהמוני בנות ישראל כמהות לכף יד מרגיעה, מחממת, מנחמת,
מקדישה, מתמסרת, משכיחה, מזכירה, משרה שלווה, מחזקת, תומכת,
מעודדת, תורמת, בונה, נוגעת בלב, בנשמה, ולעתים גם מעבירה
זרמים של עונג אפילו כשזה לא לציצים או לישבן אלא למותן,
לאחורי הירך, לקדמת המרפק, לאמצע הגב, למורד העורף או לצידי
האגן. כל מקום בעורה של המלוטפת היה זוכה לתשומת-יד רכה,
ואפשר היה להגיד למלטף מה נעים יותר או פחות, במה לא לגעת או
במה כן, ואף מאוד. ואפשר היה גם לתת לו ללטף מאליו ללא הדרכה,
ולסמוך עליו שהוא יודע, שהוא מבין, שהוא אמיתי ושהוא אכן
אכפתי, אמפטי, מעוניין, פועל למענך, שהוא שלך. לרבע שעה.
יכולת (גם את) לשבת או להשתרע או לעמוד או לשכב או להסב או
לרכון, בבגדים מלאים או נטולת, בבגדים חלקיים או גם וגם, תוך
כדי. וזה לא עלה הרבה כסף, ממש לא, הרי הם פתחו את זה
מאנושיות, מהבנה, מהכרת הצורך העצום של הנשים במדינה. העניין
הוא שלכל השבעה היו כבר משרות מעניינות, תעסוקה מלאה, פרנסה
קבועה, והם לא יכלו להתפנות לזה כל כך הרבה, והביקוש רק גאה,
עד שהחליטו לקבל גם שכירים אליהם לעבודה. שכירים שיונעו
מהנאה, כי אם זה לא עולה הרבה למלוטפת, הרי גם המשכורת של
המלטפים לא תהיה גבוהה. אבל תתפלאו, רבים מהמעוניינים ללטף
(כולם מקהילת הגאים, כדי שלא יהיו פה אינטרסים זרים) זרמו
וצבאו לקבל את הזכות ללטף כמה שעות מדי פעם, לאחר שנבחנו על
ידי שבעת המייסדים ונמצאו כשירים לליטוף. לא פשוט. בחנו את
ידיהם, כף וגב, חזותית, את קשיות או רכות המגע, את איטיות או
מהירות התנועה, את יכולת ההתמדה וההשקעה, את נקיון
הציפורניים, את אי-חספוס האצבעות, את רוחב השיבר כלומר
הפריסה, את הטבעות - אם בכלל ואם הן שורטות, את החיוך הרומז
הקטן, וברור שגם את כתב ידם. האם ישמרו סודיות? הרי תנאי חשוב
הוא לקהל הבודדות. האם יערקו בעתיד עם הידע המקצועי, ויקימו
בית ליטוף מתחרה? הלוואי שכן. בחנו גם את ארשת פניהם כשהם
מקשיבים לסיפורים אישיים ומשפחתיים של המלוטפות, בתהליכי
סימולציה מרגשים. בדקו את יכולתם ללטף במגוון סוגים - ליטוף
מעסה, ליטוף צובט קלילות, ליטוף דוחק, ליטוף מרפרף, ליטוף דק,
ליטוף עבה, ליטוף ממוקד, ליטוף מפושט, ליטוף יצירתי, ליטוף
דו-ידי בו-זמני, תוך שמירת האיזון הנפשי והגופני. הן לא כולם
נולדו מלטפים טובים, כפי שהתברר משפע הנשים המגיעות. קודם
הגיעו הרווקות המבוגרות, האלמנות הטריות, גרושות שטרם מצאו
חבר, הפנויות האמיתיות, מסיבות שונות, ומיד אחריהן החלו
מתדפקות גם הנשואות והמזווגות והמשויכות והמאהבות - שמשהו
באיש שלהן בכל-זאת היה חסר או לקוי או פגום או דפוק. הליטוף.
וכבר בישיבות ההכנה אמר הרעיונאי שאם אין דורשים פרטים
מהמלוטפות, גם אין צורך להחשף בשם האמיתי שלהם, חברי השביעייה
הפותחת, והחליטו להקרא תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר
וניסן. ניסן קצת מחה שזה מה שיצא לו בהגרלה, פשוט הכיר פעם
איש בשם הזה והיו לו זכרונות מעיקים, אבל טבת התעקש שזה
אימפרסונלי ובלתי- קלנדרי, וזהו זה. וכך היה. אם כי, כידוע,
ההמונות זרמו והמלטפים גם הם התרבו, ואז כשרואיינו הראשונים
למשרה, ועברו את הבחינות ההן כולל התחייבות שלא להטריד אף
לקוחה ולא להביכה או להמרות את רצונה - הם התבקשו לבחור לעצמם
שם של פרח או של שיח או של עץ, ובהמשך גם שמות של רחובות
ביישובים קהילתיים שזה היינו הך. פה ושם היו בין המתקבלים
לעבודה גם אלון ואורן ורותם שנשארו עם השמות האמיתיים שלהם,
אך המלוטפת כמובן לא ידעה. מאידך היו גם אזדרכת וערבה בוכיה.
את באת בכל מקרה לשם הליטוף ולא לשם השם...
וכך גם היא הגיעה לשם. אף לא אחת מהמלוטפות התביישה מרעותה,
זה לא כמו אצל פסיכולוגים מסוימים שדלת היציאה שונה מדלת
הכניסה, שלא ייפגשו. להפך, בחדר ההמתנה פצחו הבודדות בשיחות
ערות, מספרות, מבהירות ומסבירות, ושומעות זו מזו את מה שידעו
כבר כולם:
טבת הקים פה את המקום הכי נחוץ בעולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מכל חלון
באלקטרז נשקף
הנוף של
סן-פרנסיסקו!




כן, גם אני נערה
בהפרעה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/10/06 10:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יפעת אילת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה