היה ממש חם באותו היום ות"א זאת העיר האחרונה שמלאך המוות רצה
להיות בה. אבל מה לעשות שעבודה זאת עבודה והיום בלילה הוא
צריך להיות באיזה חדר של איזה דירה קטנה בדרום ת"א.
הטיסה שלו יצאה מוקדם, והוא לא היה יכול לסדר לעצמו כרטיס אחר
כי ככה זה שאתה מלאך המוות, חייב לשמור על דיסקרטיות. מה
חשבתם? שלהיות מלאך המוות זה אומר שיש מלא חברים ואחד מהם
שבמקרה עובד בנתב"ג יכול לסדר לו איזה כרטיס מוזל או משהו? אז
זהו, שממש לא. מלאך המוות לא היה יכול להתחבר עם אף אחד, אלה
דרישות התפקיד. ובכלל ברגע שהוא יתגלה ויספר את סודו גם ככה
ישנאו אותו. הרי אף אחד לא באמת יבין את הסיפור שעומד מאחורי
כל ה"דבר" הזה שנקרא מלאך המוות. ואת האמת, מלאך המוות כבר
היה כל כך מבולבל בתקופה ההיא, שגם הוא בקושי יכל להסביר.
המוטל הזה שהוא בחר היה ממש זול. צריך לשמור על דיסקרטיות
ואין מה לעשות. אחר הצהריים חם ומלאך המוות מודד את החליפה
להיום. מתבאס מהעובדה שהוא הולך להזיע בחליפה הזאת כל כך הרבה
ושהיום באמת מישהו הולך להרגיש מהו ריח המוות, וזה לא שבאמת
יש דבר כזה, זה פשוט ריח הזיעה שלו שתציף את גופו בגלל הלחות.
מלאך המוות משועמם. חייב לשמור על דיסקרטיות אבל הוא מתחיל
להשתגע, מחליט לרדת למטה, לרכוש בקבוק יין אדום, ככה זה בזמן
האחרון מאז שהוא כבר לא מבין מה הוא עושה בעבודה הזאת, הוא
הולך ומשתכר ואז בכלל המצב שלו נהיה יותר גרוע. אבל טיפול
באלכוהוליזם? בשביל מלאך המוות? הדבר הזה אינו מתאפשר.
מלאך המוות שותה, לוגם את הבקבוק עד שהוא מחוסל. עולה לחדר
ומטלפן למכון הליווי.
הוא מזמין בחורה צעירה במיוחד, כזאת שהוא יודע שיצטרך לבקר
אותה רק בעוד הרבה שנים. כך לפחות הוא מקווה, כי לפעמים יש
חריגות והטפסים מגיעים ממש רגע לפני שהוא יודע מהי המשימה
הבאה. כמעט כמו בכל עבודה שצריך לשרת את הציבור, תמיד יהיו את
אלה שיצלצלו פתאום באמצע הלילה למוקד, ומשם כבר אין מנוס
מלהפריע למלאך המוות. פעם עוד היו ביפרים וכאלה והיה אפשר
להתחמק, אבל היום בעידן הפלאפון האינטרנט וכו' כבר אי אפשר
לתרץ. זאת העבודה, זה התפקיד. הבחורה מגיעה.
מלאך המוות חש במבט המפוחד שלה כשהיא מסתכלת בעיניו. העור שלה
כל כך חלק וצעיר, מלאך המוות מחבק אותה ונוגע בשדיה העגולים.
היא כל כך צעירה, הוא חושב לעצמו, והוא כבר מבוגר ומזדקן, כל
כך מפחד מהזקנה, כל כך מפחד מהיום הזה שילד צעיר ידפוק על
דלתו איפה שהוא לא יהיה ויסתכל בעיניו. יודיע לו שהגיע הזמן
לפנות את המקום המכובד הזה. לזוז הצידה מהמקצוע הזה שהחזיק
אותו בחיים כל השנים. יודיע לו שהוא המחליף. ושההווה זה
המוות. המוות שלו. הרגע שבו הוא יאבד את הגלימה ואת המגל,
ויפסיק להיות חלק ממסדר המלאכים, וילך אל מקום אחר והרבה יותר
אפל מאיפה שהוא בילה את רוב חייו. נו מה אתם חושבים, מלאך
המוות הולך לגן עדן? אני לא כל כך בטוח.
כל המחשבות הללו גורמות לו לצמרמורות ולרעידות, הנערה ששוכבת
מתחתיו נאנקת מכאב ומעונג כשלבסוף הוא גומר בלי להתרגש. היא
קמה, לוקחת את הכסף שלה ובורחת משם.
מלאך המוות מוטל על המיטה. לבד. חושב איך כל השנים האלה הוא
נשאר לבד בלי אהבה של אף אחת. ברור כשהוא נכנס למקצוע הזה
בתור נער צעיר הוא לא ידע רגשות מהן. אבל במשך השנים הוא למד.
אבל כמובן שזה היה כבר מאוחר. החוזה ההוא נחתם, ועבודה זאת
עבודה. פעם אפילו ברגע משבר אחד קשה ביותר כאשר היה צריך לקחת
אל המתים אחת מן הנערות שהתאהב בה כאשר הסתכל לה בעיניים הוא
ניסה להתאבד. אבל באמת, ברגע שהוא נפל אל האספלט מתחת לבניין
הוא לא בדיוק הרגיש את הכאב הפיזי. רק כאב חד בתוך תוכו.
שהזכיר לו מי הוא כרגע. מי הוא יהיה עד סוף חייו.
הדבר היחיד שהחזיק אותו היו הרגעים האלה שאנשים רצו וביקשו את
עזרתו. התחננו שלא ייקח אותם. ואת האמת? הוא הרגיש שברגעים
כאלה האנשים באמת נפתחים ומדברים איתו, מספרים לו על עתידם
ועל חייהם. ממש כמו חברים. אפילו הצעות מגונות ביותר מנשים
הוא קיבל ברגעים כאלה. אך דווקא בסיטואציות הללו הוא הרגיש
שהוא מתמלא בכוח עצום שיכול רק להתגבר בעזרת שליחתם אל עבר
העולם הבא. ואם היה מנסה לוותר להם כי רצה היה מרגיש איך הכוח
הזה נשמט ממנו ומחזיר אותו לרגשות שהוא בעצם כלום. רגשות אשם.
חטא. הוא ידע בסופו של דבר שהוא מחויב, ואם היה מוותר ידע
שצפוי לו עונש כואב ומענה הרבה יותר מזה של אלה שהוא בא לקחת
אותם.
הלילה ירד. חם, לח, ת"א. יוצא עם התיק שבתוכו החליפה עם המגל
ותופס מונית. בחדר המדרגות הוא לובש את החליפה ונכנס אל
הדירה. החדר הימני. מלאך המוות קצת מופתע. יושב שם ילד צעיר.
הוא יושב שם ומחכה לו. מסתכל לו בעיניים והמבט שלו חודר עד
כאב. מלאך המוות חושב שהוא מתחיל להבין. הילד מורה לו להוריד
את החליפה ואת המגל ולשים אותם בתיק שמונח על הספה. "הגיע
הזמן להעביר אותם אליי", אומר הילד. חיוך רע ומתגרה עולה על
פניו. מלאך המוות נזכר בעבודה הראשונה שלו. גם הוא היה שם.
היורש הורג את מלאך המוות. ככה זה עובד, כל דבר ודרכו
המעוותת.
מלאך המוות פושט את המדים, דמעות שכבר שכח שקיימות ממלאות את
לחייו, הוא כבר אנושי, דבר שימשך רק כמה שניות. אחר כך הוא
עולה בלהבות ונעלם.
מחר, למרות שקיץ, יהיו עננים אפורים וירד הרבה גשם. ברקים יכו
באדמה וסכרים ייפרצו. הפסקות חשמל יפריעו למסלול החיים ומזג
האוויר יגבה מספר קורבנות. יום חדש ואפור יפציע. מלאך מוות
חדש נולד.