תשבי לבד מול החלון של המטבח
כששערך פזור ובפנייך אי-שקט
תשירי בקולך הרך.
הדליקי נר הלילה, אמא.
תכיני לך עוד כוס קפה.
אני יודע שתהיי כך עד הבוקר
עד שיגע בך בחולשה אור יום רפה.
קראי מכתב שהוא כתב לך, אמא,
כל אות וכל מילה, לאט לאט.
עינייך לא זזות מסף הדלת,
הוא יעבור בו לקראתך כל רגע קט.
הוא לא יחזור, ליבך לוחש לך, אמא.
אך התקווה אינה עוזבת, עוד הלב כאוב.
יצרוב כאב מותו פחות מלא לדעת
אם הוא עודנו חי או לא ישוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|