לפעמים
החיוך הוא רק מסכה מגושמת.
לא עוזבת אותי
התחושה מבפנים
שהכל יכל להיות אחרת.
אשליית רגשות מכסה
אדישות,
היא אולי התשובה לכל מה שחיפשתי.
לא בחלתי בכלום,
אין קדוש בעיניי.
מה נותר להגיד שעוד לא אמרתי?
שארית האדם שהייתי
גוסס
האיזון העדיון בין אפטיה לרגש.
גופי הבוגר
הוא גוף מפלדה
אך הילד שבי מתייפח חרש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|