יושב בחדר
לפעמים מזיל דמעה.
שומע מוזיקה כבדה,
לפעמים חושב על מוות,
לפעמים על אהבה.
אמא באה,
צועק עליה שתלך.
אוכל לא רוצה,
לא יודע למה,
אולי קורבן זה בישבילך.
ער אני רק בלילות,
כמו ערפד בודד.
בלילה יש שקט, דממה.
נישארת רק מחשבה ערומה,
אף אחד לא מנסה לעודד.
חברים לא מתקשרים,
וגם אם כן, למי אכפת?
שום דבר לא ישנה,
אני חיכיתי שתבואי
ואת לא באת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|