שואת בעלי החיים
מגיעה אלינו
ממרחק
כמו היתה הד קלוש
שכמעט אינו
נשמע
אף על פי שבכל פסיעה
אנו דורכים על
דמה
שמאדים והולך
ככל שצעדינו
מתרבים.

שואת בעלי החיים
היא מול עיננו
העצומות
על הקיר
הכתובת נכתבת
בדם
קרוב לאוזננו
האטומות
נשמעים
חרחורי גסיסתם
של מליוני נרצחים
וקורבנות.

אולי היינו רוצים לדבר
אולי לצעוק
אך פינו
סכרנו
לבל קולנו
ישמע
אולי היינו רוצים לעשות
דבר
מעשה של ממש
אך ידנו
כבלנו
בעבותות פלדה.

שואת בעלי החיים
אנו אומרים
ללא קול
היא כעצים רבים
כה רבים
ואין רואים את
היער.

אך מי שירצה
לראות
יביט בעגל שהופרד מאימו
בבית המטבחיים
יביט בעיניו ולא ירפה
עד שסכין המרצחים
תחתוך את גרונו.