אבן ועוד אבן-(לזכרו של ליעד מלול בן דודי היקר)

ואתה שם למעלה, ואתה שם רואה ,ואתה יודע!!!
המלאך שמביט עלינו ההוא ששומר עלינו!!!
ואתה אצלנו בלב ועמוק בנשמה.

ולך ייחלנו גבוהות ונצורות- כי ידענו על חוכמתך.
ואותך הערצנו-על כל הטוב שבך.
והיית אהוב .
אבל למה היית- ואינך בייננו???

ועכשיו אנחנו פה ואתה שם.
ושם המקום איליו נגיע כולנו.
שם המקום במרומים שאתה יושב ,חושב ,רואה ודואג לנו.
שם זה המקום כשכאן בלעדיך אנחנו מרגישים שאנחנו חיים בשום
מקום.

ובשום מקום יש הרבה אבנים.
ובשום מקום האבנים כחיליים והם שומרות עליך.
האבנים נמצאות בחדרך ומשמיעות לנו את משפט האבדה.
הם כאן בבית העלמין מסודרות ישר כמו חיילים אשר מופקדים על
השמירה.
והם כאן במגרשי הכדורסל והקט-רגל שבנהריה למען ינצר שמך.

מגרשים אלו אומנם לא הם המגרשים שאנחנו שיחקנו בהם כדורסל ,אבל
הם המגרשים המוצלחים ביותר שיש בעיר.
כך גם אתה ילד מוצלח נעים הליכות מכבד דואג אוהב רגיש ואדם-אדם
טוב אתה, שעזר למי שהתבקש לעזור ,אדם שידע ורצה לדעת במידה שלא
ידע אדם שנון וייחודי.

ואתה הוא האחד-שהיה וישנו.