[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר עין יעל
/
הירח האכול

היה היה בארץ רחוקה נסיכה בודדה שגרה בטירה גבוהה המוקפת
תניניים.
כמו כל סיפור אגדה המתחיל בצורה כזאת, הנסיך היה צריך לבוא
ולהציל את הנסיכה היפה ואז הם יחיו באושר עד עצם היום הזה..
לא, לא כך מתחיל הסיפור שלי.

הנסיכה היתה לבד בטירה. היא לא יכלה לצאת החוצה, לטייל, לרקוד,
לאסוף תותי שדה או פירות, הדבר היחיד שיכלה לעשות היה  לכתוב
סיפורים,
למגירה.

החדר שלה היה מעוצב בצורה מושלמת, לעומת הטירה האפורה
והמגושמת. הנסיכה לא יכלה אפילו לצאת מהחדר, להביט על היופי
המכוער של הטירה. היא היתה חיה בתוך הבועה שלה, בתוך החדר שלה.
החדר היה צבוע בכחול וצהוב. המיטה היתה פרוסה על חצי מהחדר
ולידה עמד השולחן כתיבה המפואר ומתחתיו היה הכיסא הקטן.  הארון
הגדול עמד מול השולחן ומשמאלו ועליו הדביקה הנסיכה את הסיפור
שהכי אהבה. המנורה היתה עשויה מתכת צהובה שדמתה לזהב ועליה
עמדו הנרות. מאות נרות שהיתה צריכה להדליק כל בוקר ולכבות
בנשיפה אחד גדולה בכל לילה.

היא הכי אהבה לכתוב על העולם, על איך שהוא נראה.
היא דמינה אותו בכל סיפור בצורה אחרת, פעם הוא היה ורוד, פעם
עשוי משוקולד, ולפעמיים היתה כותבת שהעולם הוא הטירה, שאין
כלום מסביב.

לילה אחד, התפנתה הנסיכה לעיסוקיה והתחילה לכתוב. אך הפעם ידיה
הובילו אותה ולא המחשבה, היא לא שמה לב בכלל למה שהיא כותבות.
כשסימיה קראה את שתי השורות הראשונות-
"תצאי החוצה ותגלי שוב את מה שדימינת במשך שנים,
אל תפחדי, אני רוצה לראות אותך שוב"

פתאום הציפו אותה זכורונות כלכך נעמים מהפעם הקודמת.
הפעם הקודמת? היא לא זוכרת מה היה בפעם הקודמת, או מזה הפעם
הקודמת. היא רק רצתה לעשות את זה שוב.

היא פתחה את החלון המקושט בפעם השניה בחייה.
פתאום היא ראתה הכל, ונזכרה בהכל.
היה חשוך אבל היא ראתה בברור מה מתרחש בחוץ, העצים עמדו זקופים
לכבודה של הנסיכה והחיות עמדו בשורה ארוכה העקיפה את הטירה.
כולם כיבדו את בואה.

והוא היה שם, למעלה. מתבונן כאילו שזאת הפעם הראשונה.
היא הסתכלה והעיפה מבט מבויש אל שאר העולם וחזרה להסתכל עליו
בהערצה רבה.
הירח.

"מי אכל אותך?" שאלה,
"פעם היתה עגול".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
'שמועה'
היא סוג
התיקשורת
הסודי ביותר.

[מתוך 'שמועה']


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/10/06 19:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר עין יעל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה