הזמנים משתנים לי מול העיניים
רגשות מודחקים צפים ועולים לי לגרון.
תקוות ישנות, תת-מודע שמציף את חושיי
ואני אבודה במחשבות;
אולי דמעות,
אולי סתם תהיות על עצמי,
או על האופן שבו אני חיה.
איכשהו, יותר מדי שאלות לגילי
וכולן נמצאות בראש שלי.
קודחות לי בעדינות חורים קטנים בראש
ואט-אט מעמיקות את השפעתן עליי.





21.08.06