בוערת בקיץ
בלבם
חיים המשוררים בצד השני של העולם
מכל מקום
כשהאוויר אפור ומייאש
הם מתמלאים תקוות-כתיבת
שירים
כשאיש אינו יוצא מן הבית
בתוך לבם מתעופפים הפרפרים
גם כשיורד הגשם, ומכה בגגות הבתים
ובמכסי הפחים,
אצלם צצים שירים כמו פרחים.
אבל בקיץ, כשהכל שמחים-
המשורר הוא אבן
ולבו רחוק ממנו עד לאין שיעור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|