זה אחד השירים מהספר הראשון שלי "מתים אינם בוכים".

הים הכחול,
הכוכבים הלבנים -
אורם דוקר.
אנחנו המומים.
לקרב מחכים
מאוד מהולל.
לשלווה מצפים
וזה העיקר.
במשוט נחזיק
ונחתוך ת'גל.
לי אל תחכי,
כי זה רק חבל.
חוף מולדתי
חרוט במחשבותיי.
ודמעות מרות
אל תבכי עליי.
הים האפור -
רחב הוא מאוד.
סוער או שקט,
אין לנו דאגות.
הספינה זריזה
והגל שקט.
מעט מאמץ!
אתה מתלבט?!
עד האדמה
עוד שלושה ימים.
והים כועס -
אנו מפחדים.
כי החוף רחוק,
קרקעית קרובה.
תתכונן, מלח!
אל תיפול בפח!
כי המוות בא,
לאכול אותך.