New Stage - Go To Main Page

מאיה כותבת
/
על החופש

...וכשהייתי פיכחת, נשכבתי לידו על המיטה.
תהיתי, אם הוא סולח לי
על כל המעידות, על הבושה התמידית.
אחזתי בידו, נעצתי בה ציפורניים חדות,
במיתפס מפוחד, שלא יעזוב.
לא בכיתי אז, אני זוכרת שחשבתי
על הכעס,
מה אם הוא יילך.
היה מין משהו אחר פתאום, עישנתי,
נשפתי את העשן, והוא נאחז בקירות
עד שהחדר נמלא
בכל הזיותיי המטורפות.
אחר-כך נשכבתי על המיטה, מבכה
את כל עוולותיי,
וכשהייתי פיכחת, הוא בא ונשכב לידי.
זה מאוחר מידי בשביל ללכת,
אמרתי לו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/8/06 16:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה כותבת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה