עומדת שם לבד, על שפת הים
מביטה לכוכבים, מנסה לקרוא אותם
לא רואה שום דבר, לא רואה ממטר
הקרקע נשמטת, והיא נופלת.
נזרקת רחוק, צוללת עמוק
לתוך מחשבות, מאוד לא ברורות
מנסה לפרש, ולא מבינה
אולי לא יזיק לה, עוד סיבוב של תחושה
לא יודעת אם לצחוק, לא יודעת אם לבכות
אולי זאת רק היא, או שלכולם נדפק הראש.
לא מבינה כלום, והיא לא מספרת
לא רוצה כלום, רוצה רק ללכת
העולם מתעוות, הופך לשחור
מלחמות פיגועים, איפה האור?
הכל בלאגן, לא מוצאת את דרכה
אובדת עצות אחר היציאה.
מוצאת את עצמה שוכבת, רגועה,
ושקט נעים אופף אותה.
במקום לבן מואר וזוהר,
זוהר עד מאוד אם כי לא מסנוור.
הוא בא והיא נזכרת, משהו מעורפל
משהו במבט שלו, יוצא מכל הכלל
מסתפקת בחיוך, בלי לשאול שאלות.
רק איתו היא רוצה, רק איתו להיות. |
