אני אוהבת לשבת בלילה,לבד,  על המעקה של החלון
להסתכל למעלה,
לראות המון כוכבים ולדעת,שעוד כל כך הרבה נשמות עושות את אותו
הדבר בדיוק עכשיו, ומקבלות את אותה הרגשה
"הכל יהיה בסדר"
ממש עוד מעט.

אני אוהבת בחורף,לעשן סיגריה, לנשוף את העשן החוצה ולראות איך
הוא מתמזג עם הקור והאדים
וכל זה שאני מסתתרת מתחת שכבות על גבי שכבות
מוחשיות, וגם קצת פחות.
ולדעת, שבחורף הן נמסות הכי מהר.

אני אוהבת לחטט בארון, להוציא את כל התמונות החוצה
שראיתי כל כך הרבה פעמים, ולהיזכר בכל סיטואציה
לשחזר אותה
ולרחף על גלים של נוסטלגיה ששוטפים את כל החושים
במין הרגשה מתוקה מרירה כזאת

אני אוהבת אחרי המקלחת לפזר את השיער, להריח את הריח של השמפו
ולהיזכר בתקופה שהריח מעלה
תקופות מתוקות
מרירות

אני אוהבת לשכב על הרצפה
שעות
להתסכל על התקרה
ולחשוב
לחשוב
להיכנס פנימה
לחייך בלי סיבה
לבכות
בלי סיבה
לבכות
לבכות
ואז לקום, לעשן סיגריה, ולהרגיש נקייה.

אני אוהבת רגעים מתוקים של צער.