|
בין הכרמים פסעה בגפה
נשמה מאוהבת בסתר ליבה
השקפתי עליה, קרבתי לשם
הגפן בינינו חוצץ אדמדם
הלכתי אחריה הלוך במקביל
עיני עליה נחו ועיניה על השביל
ניסיתי וניסיתי לדבר על ליבה
אך הגפן בינינו עמדה כמו חומה
כשסוף השביל הגיע, והשיח נגמר
מבטים לוחשים את שעוד לא נאמר
דקה עברה, ואף דקותיים
עיניים כמהות מביטות בינתיים
וכששאלתי בפשטות לשמה, לי אמרה:
"אני אהובתך, אהובי. לא תדע?" |
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.