הייתי רוצה להיות בתוך מחשבותייך
להכיר לאן מבטך פונה,
לדעת על מי אתה חושב כשאתה לבד כשאתה אוהב.
הייתי רוצה לדעת איך הנשימה של הבוקר והנשימה של לפני השינה
מקבלות את העובדה שאני ואתה זה אותו העבר,
שאותה אהבה היא עבר.
כמו טשטוש, מזג אוויר
מעורפל, לא מדויק, מאכזב
מגרד את הטוב
זה לא קיים, ליבי שלך.
בלילות הירדן הופקדה נשמתי
קול זעקותיי נשמע בהקרבת אותו הגוף
מן קורבן שניתן, רק נפשי בכתה
וכך נשבעתי רק בך, מלאת מחשבותיי אליך אהובי.
הייתי רוצה בליבי את אותה האמונה
אותה אמונה בה טמונה ההרגשה
כי רק בך אשבע אם כי נשבעתי כבר
ולחשוב שאותה האהבה איננה
מושכת אותי כמו סם משכר אלייך בחלומותיי.
מחשבותיי עלייך הם כנושא מרכזי בחיי
נשימותייך מכבידות על שנתי ובכל זאת רוצה אותך לידי
קולך כשיר ארז כה מתוק כה עדין
ליבך בזיכרוני חורט את גודל האהבה אבל אותה האהבה נראית כמו
אהבה רק שלי.
בלבנה ההפכפכה, נשבעת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.