"מה עושה היום" , שלחתי לה בסמס
"אותך" , היא ענתה לי בשנינות והעלתה לי חיוך על הפרצוף העצוב
שלי.
את מיטל, הבחורה המדהימה ביותר  שפגשתי בחיים, אני מכיר כבר 7
שנים, מאז אותו יום בכיתה י"א שעברתי לתיכון שלה בפתח תקווה.
אחרי השיעור הראשון, כשהמורה הציגה אותי בפני הכיתה יצאנו
להפסקה, עמדתי בצד ליד הגדר הירוקה מסביב למגרש ובהיתי באוויר
בהלם מובן - לבחור שלא מכיר אף אחד. מיטל באה אלי, לחצה לי יד
נתנה נשיקה ואמרה לי "שלום, אני מיטל. אני כבר יודעת את השם,
מה שאני לא יודעת זה למה אתה מסמיק"
"לא כל יום מנשקת אותי בחורה שאני לא מכיר"
אנחנו דווקא מכירים", היא ענתה, "אנחנו אפילו חברים"
"באמת?"
"כן! כנראה שכחו להודיע לך.."
וככה זה התחיל, הנבואה של מיטל הגשימה את עצמה, החברות הטובה
ביותר שהייתה לי בחיים.
אולי עדיף להגיד ידידות כדי שתבינו את טיב היחסים בינינו. אני
אוהב את מיטל אהבת נפש, אבל נפש אפלטונית.
הייתי מספר לה על הכל, זאת אומרת על כל הבנות שהיו לי, כל אותן
3 בנות שהסכימו לצאת איתי באותה תקופה וגם לעשות מעבר לזה..
ועל כל סיפור שלי, מיטל הגיבה בעוקצנות האופיינית לה
מיטל ידעה תמיד להוציא אותי מכל משבר שנכנסתי אליו בהומור, היא
אולי הבחורה הכי מצחיקה שהכרתי בחיים.. בעצם.. היא בטוח, והיא
כנראה גם האדם הכי מצחיק שהכרתי.

ברגע שהמורה הציגה אותו ידעתי, אני הולכת להיות איתו.
מה זה להיות איתו.. אני הולכת להתחתן איתו. זה הבחור שנועד לי
ואני נועדתי לו.
כל השיעור ניסיתי לשלוח לו מבטים ורמיזות אבל הוא לא הגיב.
לא התכוונתי לתת לאף בחורה אחרת לשים את ידיה עליו, החלטתי
לגשת אליו כבר בהזדמנות הראשונה. וההזדמנות הזו הגיעה כבר
בהפסקה הראשונה.
הוא עמד שם לבד בהלם מוחלט, הסתכלתי עליו 5 דקות ולא ידעתי מה
לעשות.
בסוף החלטתי ללכת על הגישה הכי טובה שאני מכירה, ישירות.
ניגשתי אליו בלב דופק , לחצתי את היד ונישקתי אותו על הלחי.
פתאום הוא התחיל להאדים לי מול העיניים.. זה נורא הצחיק אותי,
אז שאלתי אותו למה זה.. והוא אמר שלא תמיד מנשקת אותה בחורה
שהוא לא מכיר. אני לא באמת האמנתי אבל זרמתי עם זה, ואמרתי לו
שאנחנו דווקא כן מכירים ואפילו חברים, רק חבל שהוא הבין את
המילה לא נכון...
ככה התחילה מערכת היחסים היחידה שלי, הוא חושב שאנחנו ידידים,
ואני.. אני מאוהבת.

יצאנו יחד לפאב, כרגיל, אני ועומר ביחד מדברים , אני מצחיקה
אותו והוא מסתכל על הבנות מסביב ושואל אותי לדעתי עליהן.
"תשתו משהו?" המלצרית שאלה
"חצי...", התחיל עומר להגיד ולא הצליח לסיים. ואני הבנתי שהיום
נפלתי עמוק, בחורה עם עיניים חומות ושיער גלי, בדיוק הסגנון של
עומר.
"גולדסטאר! שניים. גם בשבילי", השלמתי אותו.
"ואם אפשר מפית בשביל הריר של הבחור פה", לחשתי לו אחרי
שהמלצרית עזבה את המקום.
"מיטל, מה עושים? המדהימה בבנות מול עיניי ואני מזיל פה ריר
ולא יודע מה להגיד לה"
"אתה יודע מה להגיד לה, את האמת. גש אליה, אתה כבר תדע מה
להגיד. מקסימום אני אציל אותך, כרגיל.."
"מיטל, את מספר אחד. את יודעת את זה?"
יודעת , יודעת.. חבל שלא אצלך...

"שלום, אני עומר, ואני לא יודע להתחיל עם בנות"
"דווקא הולך לך לא רע" , ענתה המלצרית וצחקקה
"אם ככה.. אפשר את הטלפון שלך?"
"ומה עם הבחורה שם?"
"מיטל? ידידה טובה.. אז מה את אומרת?"
"יש לי חבר"
"ואם אני אבקש את הטלפון, עדיין יהיה לך חבר", מיטל אמרה
והצילה אותי מהשפלה רצינית
חייכנו כולנו וחזרנו לשולחן

"מיטל, את גדולה! איך ידעת מתי לבוא ולהציל אותי ככה, ועוד עם
משפט כזה?"
"אתה יודע כבר שיש בינינו קשר מיוחד, לא?"
"בכל זאת עברו כמה , 7 שנים.."
"7 שנים לא שמעתי ממך שום דבר..!"  המשכנו יחד את השיר של אפרת
גוש
"שכולם שואלים, אני אומרת דיאטה וזהו בעצם... "
"את לא צריכה דיאטה את יודעת", עומר קטע אותי באמצע
"תודה עומר!! לא מזכירים את המילה הזו ברצינות ליד בחורה"
"ברצינות? ממתי אנחנו מדברים ברצינות?"
"טוב עזוב.. שנחתוך הביתה?"
"אחריך, יקירתי"
זהו. הרגשתי שזה הזמן. היום אני מספרת לו על הכל. עכשיו זה
הזמן, כשהוא פגוע מבחורה אחרת ויודע שבינינו יש משהו מיוחד.
"איך זה שאת לא מתחילה עם אף אחד?"
"אני לא צריכה להתחיל עם אף אחד.. הם מתחילים איתי"
"כן.. אבל את גם לא הולכת איתם.."
"אני שומרת את עצמי לך"
"חח.. כן גם אני "שומר את עצמי" בשבילך"
"עומר, אתה יודע שאני ואתה צריכים לצאת יחד פעם"
"חחח.. מיטל... מממ.. אולי אני בחור ואני בדר"כ לא מבין בדברים
כאלה.. אבל אנחנו לא יצאנו יחד היום?"
"עומר, אני רוצה אותך. מהרגע שנפגשנו אני חושבת עליך, אני
חושבת שאנחנו צריכים להתנשק"
"חח.. כן.. זה מה שאנחנו צריכים.. להתנשק..", עומר אמר ונשק
למיטל על הלחי, "הנה, תנשקי עכשיו את אותי.. חחח. זה בסדר,
מיטל, סך הכל עוד בחורה שלא רוצה אותי, זה לא משהו שעוד לא
התמודדתי איתו. אני בסדר.. את לא צריכה להצחיק אותי"
"כן.. חח.. ביי עומר", אמרה מיטל ועם דמעות בעיניה יצאו מהאוטו
ונכנסה הביתה

קמתי בבוקר וראיתי שיש לי הודעה ממיטל "אני לא רוצה לראות
אותך"
"תעצמי את העיניים", שלחתי לה חזרה, "אני עוד רבע אצלך"
"אין לך למה לבוא", היא החזירה.
מה? אין לי למה לבוא? מה זאת אומרת? התקשרתי אליה.
"מיטלוש.. מה העניינים?"
"שום עניינים.. נמאס לי.. נמאס לי שאף פעם לא לוקחים ברצינות
אנשים כמוני. נמאס לי שאני אומרת לך משהו רציני ואתה חושב שאני
צוחקת"
"מאיפה הבאת את זה?"
"עומר, זה בדיוק כמו בסיפור של איתי שקראנו לפני שבוע באתר
הזה"
"מיטל.. אני לא מבין.."
"עומר, כשתשתנה ותבין, שלח לי הודעה"
ניתקנו.

התקשרתי לבחור היחיד שהיה מבין אותי במצב כזה, דניאל.
"דניאל!!! מה קורה, גבר?"
"וואלה אחי.. זורמים.."
"שמע. אני בקטע מטורף.. זוכר את מיטל?"
"בטח זוכר.. בחורה מדהימה.. היא עדין פנויה..? מוזר.. בחורה
מדהימה כזו ועדיין לבד.."
"אז שמע קטע.. היא רוצה אותי"
"כן עומר, כולן רוצות אותך.. אתה חלומן הרטוב של כל בנות ישראל
והסביבה"
"דניאל.. עזוב צחוקים עכשיו. אני רציני לגמרי. היא אמרה לי
אתמול. גם אני חשבתי שזה בצחוק, אבל היום היא אמרה לי שהיא
הייתה רצינית!"
"טוב.. שמע.. אם להיות רציניים לרגע.. מה אתה חושב עליה?"
"מה זאת אומרת"
"היא נראית טוב?"
"ברור"
"אתה מחבב אותה?"
"מחבב? אני אוהב אותה כמו אחות... אבל אחות אהובה לא קרצייה
כמו אחותך הקטנה, שגם אותה הייתי עושה דרך אגב"
"עומר! היא בת 5.. ואמרנו בלי צחוקים לא?"
"אה.. כן.. סליחה.."
"קיצור.. אם היא נראית טוב ואתה יודע שהיא בחורה מדהימה... אז
מה הבעיה פה?"
"לא יודע, דניאל, היא כמו אחות.. אף פעם לא חשבתי עליה ככה"
"שמע, כדאי שתתחיל לחשוב ככה, אחרת אני אחשוב על זה.."

הגעתי הביתה ונכנסתי לחדר. לא ידעתי מה לעשות. לא יכולתי
להיכנס למסנג'ר כי ידעתי שהיא תהיה שם, ולא הייתי במצב לדבר
איתה. לא לפני שאני אקבל החלטה.
נכנסתי למיטה.
פשוט שכבתי בלי לעשות כלום, בהיתי בקיר ובתקרה.
כל כך הייתי שקוע בזה, שאם היו שמים לי מנורה על הקיר, הייתי
בטוח שהם התחלפו.
איזה מעצבנת! חשבתי לעצמי..
כל החיים אני מחפש את הבחורה המושלמת, לפני 7 שנים חשבתי שזהו
זה, מצאתי אותה. אבל היא לא הראתה שום סימן, אז ויתרתי מהר,
ומאז כבר עברתי איתה מזמן את ה-שיחה.
השיחה שבה אתה מדבר פעם ראשונה עם ידידה שלך על יחסים עם בנות
אחרות, את מי עשיתי, את מי אתה רוצה והיא נותנת לך עצות
בנושא.
ואני כבר מזמן הבנתי שכל בחורה שעברת איתה את השיחה הזו אין לך
מצב איתה, והיא באה ואומרת לי שהיא רוצה אותי כבר 7 שנים??
איפה ההחלטיות שלה? איפה הרצון? איפה לתת לי רמזים??
כלבה!! כמה שאני רוצה אותה גם!
תוך שעתיים, הבנתי שזה מה שאני רוצה, אזרתי אומץ ושלחתי לה את
הסמס המבוקש, "השתנתי!"
"ואני חרבנתי.." היא שלחה לי וקרעה אותי מצחוק..
"לא.. אני זה שחרבן, את המצב. עכשיו זה הזמן לשנות"
"יש לך סיבה למה זה לקח לך כ"כ הרבה זמן"
"מממ.. שברתי מראה ביום הראשון של י"א?"
"שבע שנים של מזל רע, אה?"
"כן.. והאמת, את בכלל לא הטעם שלי..."
"מה? מה זאת אומרת?"
"את מדהימה מדי.."