למה לא אמרת כלום כשהלכת?
למה שתקת כשהחלטת לברוח?
למה השארת אותי פעורה,
תלויה באוויר מהרגליים?
עדיין מקשיבה לכל רחש,
אולי החלטת לשוב
ולהחזיר כל שלקחת
עם חיוך מתוק בלב,
או שסתם תשוב
להצטער
על כל שלא עשית.
למה קשרת מחשבותיי
ונעלת אותי מאחורה?
למה השתמשת בנשק - דווקא נגדי?
למה שאבת את כל מילותיי,
כאילו מעולם לא ישבו בתוכי.
איך שמטת את ידי
כאילו מעולם לא רצו בך לגווע.
למה השארת אותי בובה מטומטמת
עם עיניים ותלתלים של מלאך?
למה נתתי לך להטביע אותי
בים של מחסור במצפון?
איך הפכתי להיות
רק אבק לרגליך?
מתי קרה כל זה
בלי שהרגשתי?
ובאותו הזמן - הרגשתי מדי? |
