New Stage - Go To Main Page

נדיה לובק
/
צניחה חופשית למחשבה

ההאשמה

האשמה תלויה ועומדת
באויר.
תיקח שאיפה, תרגיש.
המילים צוברות תנופה;
נדחקות החוצה,
כאילו מנסות ליצור אי
זון
בין השקט שבחוץ
ללחץ שבפנים.





הדבר היחיד שהיה לך לתת
היה כל מה שנזקקתי לו.

התשובה היתה ברורה להפליא:
האמונה שלי באליליך.





ליקוי של פרספקטיבה

החזק לוקח מן החלש,
אך החכם לוקח מן החזק.





עובדה פיזיקלית

התקווה שלחשה בקול אילם
כמעט
מתיבת פנדורה
רק אחרי שכל הרעות החולות
חמקו החוצה,
היא הטובה והאחרונה
מכל הדברים.

בלעדיה, יש רק זמן,
והזמן
דוחף אותנו מאחור
עד שאנחנו ע
פים
אל תהום הנשייה.

זה חוק
בתנועה של כל הגופים
בחלל העולם והזמן.

כמו כל דבר ביקום,
נועדנו בלידתנו
להי
פרד
ולה
תרחק.





זמן

הזמן הוא פשוט סרגל
שקוצב את דרגות הפירוד.

אם אנחנו חלקיקים
בים של מרחק,
שהתעופפו
מהדף ההתנפצות
של הש
לם
המקורי,
כי אז
יש תבונה מדעית
בבדידות שלנו.

אנחנו בודדים ביחס ישר לשנותינו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/3/07 15:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדיה לובק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה