הגרי בן ישראל / מתי תקום לתחיה |
צועקת לך ואתה בשלך
כל כך דומים
ואתה אומר לי שאתה כבר לא רואה,
לא מרגיש,
לא חושב.
אני יודעת שאתה כן,
אבל אתה לא רואה,
לא רוצה להיות כלום,
למה?
ועכשיו כשאין לי אותך,
כשאין ולא נשאר כאן כלום ממך,
עכשיו בבדידות הזאת אני נוגעת בתוך עצמי.
נשארתי בריק שלי,
בכאב האין סופי,
לבד,
כל כך לבד.
זה מה שנשאר
ממני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|