את אסף המושלם אני זוכר עוד מהתיכון. וכבר אז כולם ידעו שהוא
מושלם. אף אחד לא אמר לו את זה כי בתיכון כולם משחקים משחקים
של אגו, אבל כולם ידעו את זה טוב מאוד.
הוא היה התלמיד הכי טוב בשכבה, הקפטן של כל נבחרת אפשרית, ראש
מועצת תלמידים כמובן והוא החליף חברות כמו גרביים.
היה לו את האוטו שעושה הכי מהר מ-0 ל- 100 (עד היום אין לי
בכלל מושג מה זה אומר) וכשכולם קרעו ת'תחת בגיבושים ומבחנים
היחידה הכי סודית בצה"ל שעד היום אסור בכלל להגיד את השם שלה
כבר התחננה שהוא יצטרף אלייה.
אחרי כמה זמן כשנפגשנו כל החבר'ה בכנס משתחררים שמעתי שכמו
כולם ציפו הוא יצא לקורס קצינים והיום הוא כבר הסגן של הסגן של
סגן מפקד היחידה.

בקיצור כמו שאתם מבינים, הכל היה מושלם אצל אסף.
הכל חוץ מ....אהבה. אסף לא הצליח למצוא אהבה.נכון, כמו שכבר
סיפרתי לכם לא היו חסרות לו בחורות. היו לו איזה 500 חברות
ועוד איזה 300 יזיזות, אחת יותר שווה ומקסימה מהשנייה וכולן
אהבו אותו. מזה אהבו?! העריצו, סגדו לו ממש. אבל הוא פשוט לא
הצליח לאהוב אותן. "סתם המצאה!" הוא היה מתעצבן " לא יכול
להיות שכולם מרגישים את הדבר הזה ואני לא מצליח, סתם המצאה".

פעם אחת אחרי שחזר מאחד המבצעים הגדולים של היחידה הסודית שלו
הוא נפגש עם נעם, ואחרי שהם שכבו היא נשכבה לאחור הדליקה
סיגריה ואמרה לו " היית מושלם". אסף בהה בתקרה, שתק כמה דקות
ואז התפרץ "למה? למה אני לא מוצא אהבה?" ונעם שלמדה פסיכלוגיה
וסוציולוגיה וכל החרא הזה שנגמר בלוגיה אמרה לו שזה פשוט מאוד
"אתה תמיד מחפש שלמות, ואת זה לא תמצא אף פעם באהבה, אף אחת לא
מושלמת חמוד" והדליקה עוד סיגריה.

אסף לא היה מוכן לשמוע "אין דבר כזה" הוא אמר לעצמו"תמיד יש
שלמות, תמיד להיות מושלם!" הוא דקלם את הסיסמה שהייתה כתובה
בשירותי היחידה.ונשבע לעצמו באותו רגע שהוא ימצא את האשה
המושלמת. כבר למחרת הוא לקח חופש מהצבא והתחיל לחפש.
קודם כל הוא חרש את כל הארץ אחרי זה הוא המשיך ליפן, סין
,ברזיל, לונדון, ארה"ב אפילו לניו זילנד הוא הגיע. הוא היה עם
הבחורות הכי יפות והכי מדהימות בעולם, אבל תמיד הייתה בעייה.
פעם לא ממש יפה, ופעם יפה מדי, הייתה אחת שלא אהבה חריף ואחת
עם שיניים לבנות מדי הייתה אחת שתמיד היה לה קר והייתה מישהי
שלא אהבה ללבוש שמלות. תמיד היה משהו. בשוויץ הוא הכיר מישהי
הייתה איתו חצי שנה וכבר היה בטוח שזה זה, אבל אז הוא גילה
שרגל אחת שלה הייתה קצרה בסנטימטר מהשנייה.
"כל כך קרוב" חשב לעצמו מאוכזב בדרך חזרה לבן גוריון.

והנה אני עכשיו יושב פה בשבעה שלו. הוא נהרג במבצע בעירק ,
קיבל כדור בחזה אחרי פשיטה מושלמת. בהלוויה שלו כולם בכו,
הנשיא אמר שזו אבידה גדולה למדינה וכל היזיזות שלו התכווחו את
מי הוא הכי אהב.
על המצבה שלו כתבו, "כמעט מושלם". שלשום עברתי ליד הבית קברות
בדרך לשבעה ואני יודע שלא תאמינו לי, אבל אני יכול להשבע לכם
בסבתא שלי שראיתי מלאך מעל הקבר עם ספריי שחור ביחד מוחק את
ה"כמעט" ומתעופף משם.

הוא עף כל כך מושלם...  בסבתא שלי!