לילך גור / בין המצרים |
צועדת בטווח ירייה ממך
כאן או שם זה רחוק.
רחוק ממני
מהלידה שקרבה
מהפחדים שאינך שותף להם,
מהגעגוע שקורע אותנו גם מבחוץ.
תתפלל שתהיה כאן איתי,
שתשמע אותי זועקת באהבה.
תבקש סליחה
זה הזמן שלי לסלוח לך
לעצמי,
על כל מה שנראה עכשיו שולי.
זה מתחזק
הכאב הזה בלעדיך.
ואני מרגישה שלא תספיק להגיע
ומישהו אחר יחליף את ידך בידי.
וכשהיא תתבונן בי לראשונה
אתלה למולה תמונות בשחור ולבן
שלא תתבלבל ביני לבינך
כשתחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|