תראו אותי
עד כמה שבא לי
למחות.
להביט הצידה
לראות -
עד כמה זה כואב
להסתכל על השמים
ועל האנשים.
לראות את העיניים
את המבטים.
ואפילו אני לא הסכמתי
להביט קדימה, לא לבכות.
למגר את הדמעות.
והאבק בינתיים
מצטבר
תופס עוד שכבה מתוכי
רק תראו את העיניים
את המבטים.
וכמה זה כואב שאף אחד לא יודע
ואף אחד לא מקשיב.
ואין שום מחיצה בין מה שטוב
למה שמכאיב.
ואפילו אני לא הסכמתי
להביט קדימה, לא לבכות.
למגר את הדמעות.
ורק אני הסתכנתי
הבטתי קדימה
ובכיתי
הפסדתי לדמעות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.